|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
משה שטייניץ / היה לי חבר 481716סיפור קצר היה לי חבר, אולי עדין יש לי, היה לו מין גישה כזאת לעולם שאף
אחד לא היה מבין, ואפילו אנשים כעסו עליו לפעמים, לא שהם הבינו
מה הוא אומר או למה לעזאזל הוא מספר להם את זה, אבל הם כעסו
עלו "ליתר ביטחון". |
בבמה מאז 30/10/00 5:20 מוטי לקסמן / אם האויר לא היה שקוף 481717שירה שקיפות האויר מאפשרת מלחמה גם תקווה |
בבמה מאז 30/10/00 5:18 עידן כספרי / לפעמים גם קיפאון הוא זרימ... 481718פרגמנט במרכז התמונה שעצרנו, בשני צבעים ובשפע גוונים, נמצאת דמות
התופסת אותנו מיד, דמותו של גבר האוחזת בבשרניותו את העין. |
בבמה מאז 30/10/00 5:13 נץ המצוי / גו'קית 481719סיפור קצר קראתי לה ג'וקית . והייתה לזה סיבה טובה , מבנה הפנים והמרדף
הבלתי פוסק אחרי נמלים עמלות תפש את רוב שעות הפנאי שלה והיו
לה הרבה כאלה והעיניים, כמה תום כמה שמחה, ואיפה נפגשנו? |
בבמה מאז 30/10/00 5:10 נץ המצוי / אוסף של קוצים 481720ארספואטיקה שירה אתם יודעים?
יש לי אוסף של קוצים
יש לי קוצי בר
לאנשים עם טעם מר |
בבמה מאז 30/10/00 5:08 נץ המצוי / אהבה נבזית 481721אהבה שירה כותרתה הממולחת
דקיקות חיוכה הבלעדי
אני מוצא,
עדנה לבלותה |
בבמה מאז 30/10/00 5:07 עידן כספרי / העצם היפה מכל 481722מסה לשם מה אנחנו יוצרים? האם כדי להגיע לרגעינו האחרונים שנהרה של
סיפוק מונחת בזוית פינו?
הרי כל חיינו אנו עסוקים באלפי מהלכים קטנים שתכליתם אחת: עוד
רגע של קיום... האם ישנה משמעות מעבר לזאת? |
בבמה מאז 30/10/00 5:07 נרקיס סרוצ'י / אל חוש הזמן 481723שירה מכוניות טסות במהירות של 220 קמ"ש
ואתה הזוי פוסע לתוך ערפילי החוש
פוסע |
בבמה מאז 30/10/00 5:07 דפנה רוזנצוייג / בת מלך הים 481724שירה אני, כמו בת מלך הים,
לא נותנת לאף אחד
לסרק מחלפותיי ולנעוץ בהם צדפים. |
בבמה מאז 30/10/00 5:03 אורן גרצמן / המאזנים 481725מדע בדיוני סיפור קצר רוע, יש לציין, פשוט מאוד גדל על אנשים, נדבק אליהם בצורה של
גידולים תת אטומיים. זיהומים סביבתיים או זיהומים נפשיים של
אנשים בעלי גידולים כאלו יכולים להשפיע על כל אחד ואחת מאתנו.
הרוע הוא לא יותר מתופעה כימית פשוטה, כמו כל מחלה אחרת הניתנת
לריפוי... |
בבמה מאז 30/10/00 5:03 דפנה רוזנצוייג / מנת יתר של אושר 481726שירה מנת יתר של אושר במבטך הכלבלבי.
אני רוצה להיכנע ללהטוטי מלותיך,
שירצו אותי לכמה רגעים.
ניסע ללונדון כדי שתוכל לאהוב אותי
יותר משאוכל לאהוב אותך אי פעם. |
בבמה מאז 30/10/00 5:02 אירית רוס / נשמת חורף 481727שירה עלה אחד בודד נושר לו מעץ החלומות
שביב תקווה בצורת ענן מתאדה לו משמי דמעות
חלום שבור שמחפש מרפא אבל לא יודע אצל מי
ומכל התקוות הכי שבורות, הכי שבורה זו אני |
בבמה מאז 30/10/00 5:01 רותי הפלר / שקט בחדרי 481728שירה שקט, שקט בחדר
רק אני במיטתי שוכבת
מסתכלת, מתבוננת
וחושבת... |
בבמה מאז 30/10/00 5:00 יפתח בראודה / האיש שאתכם 481729שירה בסביבה הומוגנית
עם כל מיני סוגים של אנשים,
קיים לכם סיכוי לפגוש אדם מתאים. |
בבמה מאז 30/10/00 5:00 הלל הזקן / סיפור 481730סיפור קצר "אני עומד לספר לך סיפור" אמרתי.
שכבנו במקום שונה בזמן אחר והמיטה חרקה.
"אני לא מבקש הרבה, רק שתקשיבי" |
בבמה מאז 30/10/00 5:00 הלל הזקן / כללי המשחק 481731סיפור קצר
זה כל-כך התאים לה ללכת עם השיר ההוא עד הסוף.
בבוקר השמיני בדצמבר, ערב ב' כסלו, היא קפצה מהגג השקט של
הבניין אל הרחוב הסואן, וצבעה אותו באדום.
|
בבמה מאז 30/10/00 4:58 שרון ליפז / רגעי קסם 481732שירה כבר שנים אני תקועה שם, בין קסם לתקווה,
בין המוני אדם, עטופה כמוהם, במתכת וזכוכית.
כל בוקר מנביט בי רעיונות חדשניים
לפתרון בעיות התעבורה,
שבין קסם לתקווה. |
בבמה מאז 30/10/00 4:47 שרון ליפז / תבונה טהורה 481733סיפור קצר בשעה ארבע בדיוק נפתחה דלת הבית המבודד ואדם רזה לבוש בקפדנות
פסע ויצא ממנה. הוא העיף מבט מהיר אל השמיים, וירד בעשר
המדרגות אל רחבת החצץ. נעליו השמיעו חריקה שרעמה באוויר השקט
של אחר הצהריים הסתווי והרטוב. |
בבמה מאז 30/10/00 4:47 דודי לוי / זר 481734מדע בדיוני סיפור קצר "אתה חושב שאי פעם נגיע לירח ?"
שאל אותי לפתע חי, עיניו נוצצות מהתרגשות. באי רצון התקתי את
מבטי מלוח המשחק והשבתי אוטומטית "מה זאת אומרת? , הרי הגענו
לפני 30 שנה, ניל ארמסטרונג- ". |
בבמה מאז 30/10/00 4:44 הלל הזקן / הם לא יבינו 481735סיפור קצר עודד הוא בן-אדם מוזר.
זאת אומנם קביעה חד- משמעית ומוקדמת מדי, שניתנה מנקודת מבט
סובייקטיבית, אך בתור ההוגה, הקובע והרושם של הסיפור, או
במילים אחרות, בתור האלוהים של הסיפור שלי אני קובע כי עודד
הנו אדם מוזר. |
בבמה מאז 30/10/00 4:42
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
זה מה-זה חשוב,
אבל אני לא
בנוער מרצ! |
|
