|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
נץ המצוי / גו'קית 481676סיפור קצר קראתי לה ג'וקית . והייתה לזה סיבה טובה , מבנה הפנים והמרדף
הבלתי פוסק אחרי נמלים עמלות תפש את רוב שעות הפנאי שלה והיו
לה הרבה כאלה והעיניים, כמה תום כמה שמחה, ואיפה נפגשנו? | בבמה מאז 30/10/00 5:10 נץ המצוי / אוסף של קוצים 481677ארספואטיקה שירה אתם יודעים?
יש לי אוסף של קוצים
יש לי קוצי בר
לאנשים עם טעם מר | בבמה מאז 30/10/00 5:08 נץ המצוי / אהבה נבזית 481678אהבה שירה כותרתה הממולחת
דקיקות חיוכה הבלעדי
אני מוצא,
עדנה לבלותה | בבמה מאז 30/10/00 5:07 עידן כספרי / העצם היפה מכל 481679מסה לשם מה אנחנו יוצרים? האם כדי להגיע לרגעינו האחרונים שנהרה של
סיפוק מונחת בזוית פינו?
הרי כל חיינו אנו עסוקים באלפי מהלכים קטנים שתכליתם אחת: עוד
רגע של קיום... האם ישנה משמעות מעבר לזאת? | בבמה מאז 30/10/00 5:07 נרקיס סרוצ'י / אל חוש הזמן 481680שירה מכוניות טסות במהירות של 220 קמ"ש
ואתה הזוי פוסע לתוך ערפילי החוש
פוסע | בבמה מאז 30/10/00 5:07 דפנה רוזנצוייג / בת מלך הים 481681שירה אני, כמו בת מלך הים,
לא נותנת לאף אחד
לסרק מחלפותיי ולנעוץ בהם צדפים. | בבמה מאז 30/10/00 5:03 אורן גרצמן / המאזנים 481682מדע בדיוני סיפור קצר רוע, יש לציין, פשוט מאוד גדל על אנשים, נדבק אליהם בצורה של
גידולים תת אטומיים. זיהומים סביבתיים או זיהומים נפשיים של
אנשים בעלי גידולים כאלו יכולים להשפיע על כל אחד ואחת מאתנו.
הרוע הוא לא יותר מתופעה כימית פשוטה, כמו כל מחלה אחרת הניתנת
לריפוי... | בבמה מאז 30/10/00 5:03 דפנה רוזנצוייג / מנת יתר של אושר 481683שירה מנת יתר של אושר במבטך הכלבלבי.
אני רוצה להיכנע ללהטוטי מלותיך,
שירצו אותי לכמה רגעים.
ניסע ללונדון כדי שתוכל לאהוב אותי
יותר משאוכל לאהוב אותך אי פעם. | בבמה מאז 30/10/00 5:02 אירית רוס / נשמת חורף 481684שירה עלה אחד בודד נושר לו מעץ החלומות
שביב תקווה בצורת ענן מתאדה לו משמי דמעות
חלום שבור שמחפש מרפא אבל לא יודע אצל מי
ומכל התקוות הכי שבורות, הכי שבורה זו אני | בבמה מאז 30/10/00 5:01 רותי הפלר / שקט בחדרי 481685שירה שקט, שקט בחדר
רק אני במיטתי שוכבת
מסתכלת, מתבוננת
וחושבת... | בבמה מאז 30/10/00 5:00 יפתח בראודה / האיש שאתכם 481686שירה בסביבה הומוגנית
עם כל מיני סוגים של אנשים,
קיים לכם סיכוי לפגוש אדם מתאים. | בבמה מאז 30/10/00 5:00 הלל הזקן / סיפור 481687סיפור קצר "אני עומד לספר לך סיפור" אמרתי.
שכבנו במקום שונה בזמן אחר והמיטה חרקה.
"אני לא מבקש הרבה, רק שתקשיבי" | בבמה מאז 30/10/00 5:00 הלל הזקן / כללי המשחק 481688סיפור קצר
זה כל-כך התאים לה ללכת עם השיר ההוא עד הסוף.
בבוקר השמיני בדצמבר, ערב ב' כסלו, היא קפצה מהגג השקט של
הבניין אל הרחוב הסואן, וצבעה אותו באדום.
| בבמה מאז 30/10/00 4:58 שרון ליפז / רגעי קסם 481689שירה כבר שנים אני תקועה שם, בין קסם לתקווה,
בין המוני אדם, עטופה כמוהם, במתכת וזכוכית.
כל בוקר מנביט בי רעיונות חדשניים
לפתרון בעיות התעבורה,
שבין קסם לתקווה. | בבמה מאז 30/10/00 4:47 שרון ליפז / תבונה טהורה 481690סיפור קצר בשעה ארבע בדיוק נפתחה דלת הבית המבודד ואדם רזה לבוש בקפדנות
פסע ויצא ממנה. הוא העיף מבט מהיר אל השמיים, וירד בעשר
המדרגות אל רחבת החצץ. נעליו השמיעו חריקה שרעמה באוויר השקט
של אחר הצהריים הסתווי והרטוב. | בבמה מאז 30/10/00 4:47 דודי לוי / זר 481691מדע בדיוני סיפור קצר "אתה חושב שאי פעם נגיע לירח ?"
שאל אותי לפתע חי, עיניו נוצצות מהתרגשות. באי רצון התקתי את
מבטי מלוח המשחק והשבתי אוטומטית "מה זאת אומרת? , הרי הגענו
לפני 30 שנה, ניל ארמסטרונג- ". | בבמה מאז 30/10/00 4:44 הלל הזקן / הם לא יבינו 481692סיפור קצר עודד הוא בן-אדם מוזר.
זאת אומנם קביעה חד- משמעית ומוקדמת מדי, שניתנה מנקודת מבט
סובייקטיבית, אך בתור ההוגה, הקובע והרושם של הסיפור, או
במילים אחרות, בתור האלוהים של הסיפור שלי אני קובע כי עודד
הנו אדם מוזר. | בבמה מאז 30/10/00 4:42 הישודג משה / למה בגלל מה? 481693סאטירה מחזה [חייל ישראלי לבוש מדי צה"ל יושב ליד שולחן קטן, עליו מונח
עיתון, מולו כיסא פנוי]
[נכנס: חייל ערבי בעל חזוק ספק ערבית ספק יהודית, במדי שיטור
הערביים]
ישראלי: או,אהלן. | בבמה מאז 30/10/00 4:42 אנה ליפשיץ / מטווח 481694שירה "לעמדת מוצא חזרי!",
מתכנסים לתוך עצמנו,
כולנו - בתנוחת עובר. | בבמה מאז 30/10/00 4:41 אנה ליפשיץ / שיחת חולין 481695סיפור קצר הוא אחז בי. הרגשתי שאצבעותיו רועדות. מעניין מדוע. אחיזה של
פחדנים. או אולי של רומנטיקנים חסרי תקנה. אני לא בטוחה. לאט
ובזהירות הוא מקרב אותי לפיו. רק אחרי הלגימה הראשונה אני אדע
בדיוק איזה מין טיפוס הוא. הוא ממש מסקרן אותי. לא יודעת למה. | בבמה מאז 30/10/00 4:41
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
שלוש שנים עבדתי
על הסנטר הכפול.
כן, שיחשבו שאני
קורלאונה. זה
עזר לי בהתחלה.
המפיונר
הקומפולסיבי. |
|