יאיר פקר

/

דיוטי פרי

481676

תסריט

דפנה " מתה " כבר לבקר בדיוטי פרי ולנסוע עם הבוס לחו"ל אך היא מגלה שגם לה יש סדר עדיפויות.

בבמה מאז 20/10/00 17:19 

ליטל שמש

/

גיבור

481677

פרגמנט

אני לא יודע למה עשיתי את זה, פשוט התחשק לי. אף פעם לא הייתי מהבולטים או מהאלו שמשפיעים על ההיסטוריה ופשוט חשבתי שכבר חיכיתי מספיק זמן וזאת ההזדמנות שלי. למה לא בעצם? מלמלתי לעצמי בגלגלי המוח המסתובבים.

בבמה מאז 20/10/00 17:09 

ליטל שמש

/

מונולוג קצר עם אהבה

481678

מונולוג

תמיד שנאתי אפרסקים עם שערות. תמיד. מאז שאני זוכר את עצמי שנאתי אותם. אף פעם לא הבנתי, אם יש גם אפרסקים בלי שערות אז למה ממשיכים לקנות את אלה עם השערות? אולי כדי שלא יעלבו, אולי. אני לא אוכל אפרסקים עם שערות.

בבמה מאז 20/10/00 17:09 

ליטל שמש

/

פלפלת אדומה

481679

מונולוג

פעם שאלו אותי אם הייתי פרי או ירק מה הייתי בוחרת להיות. אז עניתי גמבה. אני לא ממש זוכרת למה, אולי סתם כי זה טעים ואולי כי נורא כיף להגיד גמבה, זאת מילה דיי מגניבנית.

בבמה מאז 20/10/00 17:06 

יעקב-שי שביט

/

המסע

481680

ארספואטיקה

 

שירה

בניגוד לשמועה עוף השמיים לא הוליך את הקול

בבמה מאז 20/10/00 17:00 

יעקב-שי שביט

/

דיו סתרים

481681

אהבה

 

שירה

המילים שלחשתי לך המילים שהחרשתי

בבמה מאז 20/10/00 16:59 

יעקב-שי שביט

/

תיאור זמן

481682

ארוטי

 

שירה

- כשטבורך רואה ומצטמרר עורך - כשירכיי סופקות על מותן וירך

בבמה מאז 20/10/00 16:59 

נועה ונה

/ where's the sun 481683

שירה

where is the SUN is it finally gone

בבמה מאז 20/10/00 4:38 

נועה ונה

/

המתים מתהפכים בקברם

481684

שירה

המתים מתהפכים בקברם איך שהזמן עובר זה לא עצוב, זה סתם רגש אחר

בבמה מאז 20/10/00 4:35 

עידן כספרי

/

החול הגדול

481685

סיפור קצר

ועכשיו אני מת. נשארה רק המעטפת וגם זה לא הרבה, מסה לא גדולה במיוחד של נוזלים, בשר, עצמות ושרירים וגם היא כבר מתחילה להיכנס אל מחזור החומרים שבטבע.

בבמה מאז 20/10/00 4:14 

דנה רוטנברג

/

יורם ארך רגליים

481686

שירה

מנערת את המדף, והמילים נופלות

בבמה מאז 20/10/00 4:12 

דנה רוטנברג

/

אבקת כביסה

481687

סיפור קצר

איש הולך ברחוב. בחיקו קבר טרי. רק אתמול קבר את רעיונו האחד הכביר במזוודת העסקים המהודרת, וכבר הוא מיילד אחרים. הוא מותש. אולי זה השכול היומיומי, אורך חיי המדף של היצירתיות האנושית. הוא עייף. מפשיל שרווליו בשמש המלטפת, מחפש סיסמה מוצלחת לאבקת כביסה.

בבמה מאז 20/10/00 4:03 

שלטי ואהב

/

צבע האהבה

481688

סיפור קצר

הוא ראה אותה, הוא הרים מבטו וישר לפניו, בלתי ניתנת להשגה, ויפה כל כך היא הייתה מסוג הבחורות שפשוט לא יכולת להתעלם ממנה הוא חשש קצת ממה שהיא תחשוב, הוא הרי בוהה בה והיא ידעה את זה והיא נתנה לו להבין שהיא יודעת את זה מבט אחד ממנה והוא האדים כולו

בבמה מאז 20/10/00 4:01 

שלטי ואהב

/

המלאך

481689

סיפור קצר

העולם הזה מדבר איתי, אני חש את סיפורם של האנשים, מאברהם אבינו ועד המחר, אני מרחף לי בכל מקום ובכל זמן, לפי רצוני, ואם אתעייף אשב לי על ענן, ואנוח

בבמה מאז 20/10/00 3:57 

שלטי ואהב

/

ראיתי אותה

481690

שירה

ראיתי אותה, מניפה את שערה היא נראתה כמו אלה השמש יצרה הילה זהובה סביבה והיא, אי-אכפתית מסתכלת עליי כאילו אני הדבר המכוער ביותר שהיא ראתה

בבמה מאז 20/10/00 3:56 

שלטי ואהב

/

מחשבות לב איש, ואישה

481691

סיפור קצר

הוא היה בחור נחמד איטי מעט אך חזק בנפשו הוא לא היה בטוח שהוא יוכל לדבר עם הבחורה שהוא אהב כל כך היא הייתה בחורה שכל בחור חלם עליה והיא אהבה אותו, הוא לא הבין איך בחורה כל כך יפה אוהבת גמלוני שכמוהו

בבמה מאז 20/10/00 3:56 

אורי כץ

/

כנגד ארבעה בנים

481692

נובלה

בעבר נהג בעלה מנחם לשבור את השתיקה, אולם היום הוא טרוד בענייני בתו דינה מנישואיו הקודמים ועל כן שותק גם, מינה כהרגלה שותקת ודינה, זו הבת, בעניינים שטרוד אביה בגינה, טרודה גם היא ושותקת גם כן. יושבים, שותקים, רכשי לגימות נשמעים. (דרמה סמי בלשית)

בבמה מאז 20/10/00 3:31 

צפיחית ספיר

/

אֵפֶר גּוּפֶך אִשָּׁה - ש...

481693

ארוטי

 

שירה

הבל גופך, אשה יעלה כנחש בכדי וישופני על פי ויקישני חידה

בבמה מאז 20/10/00 3:21 

חגית לביא

/

החבל

481694

נובלה

אימא אמרה לאבא: "ששש.. הילדים באים". שמעתי את אבא אומר: "מתחיל להגזים עם ה'זיינה-שולד-גפילה' (רגש האשמה שלו)". תמיד כשכעס ואנחנו היינו בסביבה אימא השתיקה אותו. אימא לא אהבה את הכעס שלו. אני חשבתי שהוא עוד כועס על סבא ולא העזתי לשאול.

בבמה מאז 20/10/00 3:00 

אלי מורנו

/

מים בורחים מהפקק

481695

סיפור קצר

הורג קרפיון ונח, לא צער בעלי חיים ולא כלום, אף אחד לא סובל אצלי יותר ממה שצריך. בחיים, כמו במציאות, כמו בדמיון. [ככה זה באהבה מכוערת וגם יפה]

בבמה מאז 20/10/00 2:52