אלכס לברקין

/

קול הגבירה

481576

שירה

בכמה מילים עוד אשוב לתארה, שפתותיי יבשות אך לשאול, וברכתה, פני מסכה נסתרת, תשוב לדלתי מידי ערב לחרוז.

בבמה מאז 3/10/00 5:19 

אלכס לברקין

/

נופים קסומים

481577

שירה

תפזורת גחליליות סגולות, לצד עצי שיטה ומחט, עצב ברכיי הנדודים, ירהיב משטח שדות.

בבמה מאז 3/10/00 5:17 

אלכס לברקין

/

מדבריות

481578

שירה

אי אך ניתן דמיון ביד הנחיצות, פירורי זהוב לצד אחוות התפילות. ניתן הרגע לעמוד - יציב, להתבונן, איחוד החול, תלים, מוזרויות, ניצוץ תקווה, מרות צמא, אין חול - אין חול - אך עדן ומעיינות כטוב.

בבמה מאז 3/10/00 5:17 

אסף ברקת

/

רחוב בצלאל, ירושלים (פריד...

481579

שירה

הכחולים-הסגולים של רחוב בצלאל: תריסים סגורים בין ערביים גם הם יכולים לגלות חיוך מאושר.

בבמה מאז 3/10/00 3:38 

אסף ברקת

/

מיץ פטל הצעיר

481580

סיפור קצר

כעבור מספר דקות, שוב נמצאתי לבדי; בצד אחד משבילי היער, עמדתי והקאתי. שני שפנים חצו במרוצה את השביל ונעלמו בין השיחים. שאגה רחוקה של לביאה מיוחמת עלתה מרחוק אל השמיים. ואני הקאתי.

בבמה מאז 3/10/00 3:17 

אסף ברקת

/

המרד הרומאנטי והמוות

481581

מסה

נדמה לי שג'ק קרואק - סופר דור הביטניקים וממבשרי דור ההיפים שבא בעקבותיו - היטיב לבטא בספרו "בדרכים" לא רק את הקול המורד, אלא בד בבד (וביתר שאת) גם את הפיכחון, האירוניה העצמית והייאוש הנלווים אליו

בבמה מאז 3/10/00 3:08 

אסף ברקת

/

רחוב קינג ג'ורג', ירושלים

481582

שירה

העיניים מסיעות את הירח אל מעבר לבניין אשר סוגר על השמים

בבמה מאז 3/10/00 2:37 

אסף ברקת

/

אנחנו

481583

שירה

כולנו מאוחדים באמונה אחת. אל אחד קנא שהוא שלנו. אנחנו

בבמה מאז 3/10/00 2:35 

אסף ברקת

/

רגעים

481584

שירה

רגעים הם פצעים בזמן. מקרים בסלע. חבויים בסבך מעין אדם.

בבמה מאז 3/10/00 2:32 

אסף ברקת

/

לילה

481585

שירה

עט מוזהב מתגלגל על השולחן. סכין הגיליוטינה משייף את האויר.

בבמה מאז 3/10/00 2:30 

אסף ברקת

/

שיר ילדים

481586

שירה

העולם שלי הוא עולם השדים והרוחות הקטנות שלוחשות לך בלילה שעוד נכון לך עתיד מזהיר אי-שם בשמי הלילה הכחולים כמו בסרט ילדים

בבמה מאז 3/10/00 2:27 

אסף ברקת

/

הישראליות הישנה

481587

שירה

הישראליות הישנה של שנות השישים מחייכת, מבטיחה לי משפחה, ילדים, מתחת שמשיה על חוף הים בבגד-ים ישן ביד רועדת חופר לי בור בחול ולא זוכר

בבמה מאז 3/10/00 1:48 

ירון אסא

/

סיפור פשוט

481588

מקאברי

 

סיפור קצר

"אוף, השיער שלי כל-כך שמנוני ומגעיל," היא אמרה דרך אגב בשיחה בטלפון עם ידידתה הקרובה. "תגידי, איך זה שהשיער שלך נראה תמיד כל-כך טוב?" "אוי, את מגזימה ליאור, באמת, יש לך שיער נהדר."

בבמה מאז 3/10/00 1:39 

ירון אסא

/

50 דרכים לדעת שאתה מאוהב

481589

היפרדות

 

סיפור קצר

"מה כתבת פעם באחד השירים שלך? שהראת רק לי? חמישים דרכים לדעת שאתה מאוהב..." "אני אומר לך, זה היה, וזה נגמר. די. ובכלל לא כתבתי את זה עליך." "אני לא 'מעלה לך את לחץ הדם לארבע ספרות'?" "אמרתי לך שלא."

בבמה מאז 3/10/00 1:35 

ירון אסא

/

תמצותים

481590

התבגרות

 

מונולוג

פעם בדקתי, וגיליתי שאני יכול לנחש שיחה שלנו מהתחלה ועד הסוף, בלי לטעות אפילו פעם אחת. רוקדים ביחד את אותו ריקוד בפעם המי יודע כמה, נופלים באותם צעדים מביכים, פוסחים בחינניות על הנקודות הרגישות במסכת ידועה מראש של התחמקויות ותרגילים.

בבמה מאז 3/10/00 1:33 

ירון אסא

/

כי רק כשאני...

481591

ארספואטיקה

 

שירה

כי רק כשאני בוכה, אני מרגיש בן-אדם דמעות בתוליות על עתיד נעלם כל טיפה שווה זהב ונותר רק לשאת תפילה חרישית "אלוהים, שיכאב"

בבמה מאז 3/10/00 1:31 

ירון אסא

/

גם את זה כבר אסדר.

481592

מצב

 

שירה

לא משנה עד כמה עמוקים פצעייך, ושעד עתה אף אחד לא שעה לתפילותייך, בדיוק כשנראה שהמזל לעולם לא יאיר, אגיע אליך ולא משנה מה יהיה המחיר

בבמה מאז 3/10/00 1:29 

ירון אסא

/

ואני לומד

481593

שכול

 

שירה

ואני לומד אני לומד טעויות של אחרים ושל עצמי ומנתח, ומנותח לשלוש מאות שיבעים ושלוש חתיכות קטנות (בדיוק) וכשאלה כבר מרוסקות לבלי היכר על שולחן הניתוחים, אני לומד.

בבמה מאז 3/10/00 1:26 

אופיר צביק

/

גם אהבה לא יכולה לתקן

481594

סיפור קצר

אהבה, האם זו את?" שאלתי. "כן" ענתה מחויכת ושמחה. "איפה היית?! " רטנתי. היא הביטה בי ועיניה המזוגגות החלו רועדות

בבמה מאז 2/10/00 23:27 

אופיר צביק

/

טעם חרא בפה

481595

סיפור קצר

סחרחורת וטעם חרא בפה. לעזאזל טעם חרא בכל מקום. במים, באוכל, באויר, בריח, באנשים.

בבמה מאז 2/10/00 23:26