|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
מוג לגים / לה מכשפה 480400הומור שירה לחשים נילעסים
בפיות מלאים
סוכריות אש קופצות
מתערבבות בחשופיות. |
בבמה מאז 14/12/00 10:43 עדי בן יהושע / זה לא שיר 480401שירה לא תשמע את הבכי שלי
ולא תבוא אלי
לא תעזור לי להמשיך
ולא תתגבר עליי. |
בבמה מאז 14/12/00 10:37 עדי בן יהושע / אולי 480402שירה ותפילה עולה כרוח ביום קיץ
שיהיה שלום והכל יהיה שקט
שלרשע האיום נשים פה חיץ,
שבכל העיר יהיה נעים לשבת. |
בבמה מאז 14/12/00 10:37 עדי בן יהושע / עכשיו ובעתיד 480403שירה כי הנה נולד תינוק
אשר לא יידע מלחמה
שלא יראה צינוק
והרי אין כמו זאת כנחמה. |
בבמה מאז 14/12/00 10:36 חן האובן / תשכחו מהרגשות ותשכחו מהרו... 480404סיפור קצר קופידון התיישב לידי והזמין שוט טקילה. "עם לימון בצד." הוא
הורה לברמנית הצעירה.
היא חייכה אליו בחנפנות קיצונית, כמו כולן היא חלמה שהוא ישלח
חץ בכיוונה.
"לאן אתה הולך?" הוא פנה אליי כשהנחתי שטר של עשרים והתרוממתי
מכיסא הג'ירפות האופייני לברים. |
בבמה מאז 14/12/00 10:36 עדי בן יהושע / רק כך 480405שירה חסרה אני את הביטחון
שבסוף יהיה, כבסיפורים, טוב.
אתה אוהב אותי, זה נכון
אך לפעמים אתה נראה כאוב. |
בבמה מאז 14/12/00 10:31 דימה ונגר / היום 480406שירה היום אין על מה לכתוב, הכל נראה ישן, הכל נראה דרוס. |
בבמה מאז 14/12/00 10:31 מרב ק. / ככה זה היה בסוף 480407סיפור קצר כולם מרגישים מאוד קרובים ואוהבים. מלאי חיים ונטולי שנאה
וטינה שנראות כל כך קטנות מול המוות שניצב ממולם בשטח הקטן
שמוקצב למת - מטרים בודדים שהארץ מסוגלת להקריב עבור מי שמת
פה.
גם ככה כבר לחיים בקושי נשאר מקום. וגם איפה שכן נשאר לא כל כך
כדאי. |
בבמה מאז 14/12/00 10:29 מרב ק. / ושוב הגיע החושך 480408שירה ושוב הגיע החושך.
עוטף , מכרסם ,
מכסה,
נע מטה מטה , מזכיר,
שהאור תמיד כבה. |
בבמה מאז 14/12/00 10:28 ארנלדס קרן / אם היית אני....... 480409פואמה שירה אם היית אני
היית בורח
אם היית אני
היית צורח |
בבמה מאז 14/12/00 3:17 אלכס בלטר / בחושך לא רואים!!!-מונוטונ... 480410שירה בשחור נפשה חושקת.
כה חזק עצמה עיניה
שברגע, בו נדמה לה
כי רואה היא בעלטה |
בבמה מאז 14/12/00 3:17 אלכס בלטר / אהבה עיוורת 480411שירה בבמה מאז 14/12/00 3:16 אלכס בלטר / ידיד השלכת 480412שירה היש חבר בצר לו
היש ידיד בעת |
בבמה מאז 14/12/00 3:16 אלכס בלטר / בנות האדם ובני האלוהים 480413שירה אורות אדום כסדום
אורות תכול כעמורה. |
בבמה מאז 14/12/00 3:16 אלכס בלטר / נאמן... 480414מונולוג נאמן למקור אך אני מזויף
נאמן לאמת אך אני משקר... |
בבמה מאז 14/12/00 2:47 אלכס בלטר / אני 480415מונולוג בראש ממשלות השחור
בראש ממשלות הבריאה
עם רדת השחר
עם עלות החמה... |
בבמה מאז 14/12/00 2:46 אלכס בלטר / חפוז 480416אירוטיקה סיפור קצר להשתחרר, להירגע, להתרווח בנוח בישיבה או בשכיבה,
לעצום את העיניים, לנשום לאט... |
בבמה מאז 14/12/00 2:45 אלכס בלטר / משחק ילדים 480417שירה בתוך עולם קט, ספר מצוייר
קם לו ויעל קוסם מפוזר.
מתוך שובל אש הוא מוציא שפנפן
קסם ורז לו
יגלה לעולם. |
בבמה מאז 14/12/00 2:45 אלכס בלטר / חשכה ירדה על גן העדן 480418בלדה שירה הו אבא אנא סלח לנו,
מחל על כל חטאינו
נתנו בידך את השרביט
באור הובל, הראה דרכינו. |
בבמה מאז 14/12/00 2:44 נטלי פ. / אז מה קורה 480419פרגמנט אז מה קורה כשאין כבר כוח לחיים, ובכלל...? אולי זה מגיע אחרי
הפנמה עמוקה וחפירה ממושכת בתוככי עצמך. דבר שמופיע רק אחרי
הכרה שאתה מה שבחרת להיות, ולא מה שאחרים בחרו שתהיה. שאתה לא
יכול להטיל את האשמה על מישהו אחר. |
בבמה מאז 14/12/00 2:43
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
אלוהים, (הכוונה
להוא שמאשר את
הסלוגנים) אני
יודעת שיש לך
המון דברים
לעשות, מיליארדי
תפילות ותחינות
(יאמי!) להקשיב
ואלפי סלוגנים
לאשר. אבל אנא
ממך אלוהים,
תאשר לי את
הסלוגן הקטן
שלי. מה אכפת
לך? תצא גבר.
תצא גדול. אתה
כבר כזה... אבל
בח'יית...
אחת שהתייאשה
אחרי ששמרה על
כבודה ולא ליקקה
למאשר
הסלוגנים.
נגמר לה הכבוד.
עכשיו היא נשארה
עם לשון מלאה
בשיערות. |
|
