|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
פסיכוזה נדירה / לילדה שבי 480243פיוט שירה כי את שונאת אותם, מתעבת בדם
רוצה לרצחם,לטבחם, לקברם
בעודם חיים
רוצה לחיות על פי עקרונות
שהם רק שלך
ולא של אחרים שמנסים
להכתיב לך נורמות והליכות
ושלידך, אף אחד לא יתקע בשופרות
שיפסיקו לתקן את מה שאת
ושיניחו לו לחיות, למעוות | בבמה מאז 18/12/00 15:37 פסיכוזה נדירה / לא ידעו את המחר 480244פיוט שירה (בית אחרון)
עוד כמה זמן לי נותר
לחיות את החיים
בציפייה למוות
שאולי יבוא מחר
עוד כמה מלאכים יקבלו כנפיים
ועוד כמה פעמים יכה השטן | בבמה מאז 18/12/00 14:57 טורי ברקוביץ / תהית חמלה 480245שירה בבמה מאז 17/12/00 20:39 זהר קפיץ-קפוץ / לאהבה אמיתית אין כל גבול... 480246דיאלוג שירה שטויות צהובות ושטויות אדומות
ושטויות בהירות ושטויות עמומות
ושטויות מוצקות עשויות מבטון
ושטויות שקראתי אתמול בעיתון | בבמה מאז 17/12/00 20:36 נועם גונן / מכתב פרידה 480247אכזבה שירה תבטיחי לי שאת ואני לא, ניפרד בנשיקה,
כי זה רק יגרום לי לבכות עוד, אז תביני מתוקה.
שאני לא האביר, שרק לו את מחכה,
ואני אוהב אותך, מאושרת רחוקה. | בבמה מאז 17/12/00 20:35 נועם גונן / יש לי כלום 480248מצב שירה וזה לא נורמלי, שאני,
סתם עושה מה שבא לי, כי זה מה שאני,
בן אדם שמח כמעט, כשכולם כאן עצובים. | בבמה מאז 17/12/00 20:34 הילה אלף / הכחשה 480249סיפור קצר למה מה היא מבינה מהחיים שלה בכלל?
בטח עוד איזה אחת שהתקבלה לפה בפרוטקציות.
אני מוכנה להתערב עם מי שרק רוצה אפילו שאני יודעת פי 1000
אליה ברפואה ואני אפילו שניה בשיעור ביולוגייה לא ישבתי. | בבמה מאז 17/12/00 20:34 הוט רד / ילד שלי! 480250אירוטיקה סיפור קצר החולצה גלשה מטה מטה, פוגשת בשקיקה את הרצפה הרותחת, ופוצחת
בריקוד סוער עם החזייה שמהרה להצטרף אליה. הרגשתי איך ראשי
מסתחרר וחום גופי מרתיח את הדם בעורקי. האדרנלין זרם לאורך
גופי במהירות שיא, לקצב פעימות הלב המואצות. | בבמה מאז 17/12/00 20:31 יוניבסל מי / קרן 480251שירה מה עוד ניתן לי לבקש
ולו רק רגע אחד בקרבה
השעון מתקתק והזמן אוזל
והיא פה רק לרגע קט. | בבמה מאז 17/12/00 20:21 דרור הסתיו / כוכבים בלילה 480252שירה כוכבים יוצאים
בלילה
ללא רחמים
לאנשים העומדים
למטה
ובהם מביטים | בבמה מאז 17/12/00 20:18 סתם איתי / המוות הוא חופשה מהחיים 480253סופני סיפור קצר בואו נבחן את המשמעויות הסותרות של החיים:
1. החיים הם חופשה מן המוות
2. החיים לא שווים שום דבר חוץ מהם עצמם
3. כל מה שתעשה בחיים ימחק ב200 שנה הקרובות
4. אף אחד לא יזכור אותך בעוד 5-6 דורות.
גם לא הנינים של הנינים שלך. | בבמה מאז 17/12/00 20:18 חן האובן / דר. פואד 480254סיפור קצר לפתע הכרה איומה הכתה בי: היה זה ליבה, היה זה ליבה שזועק כעת
את שמי. | בבמה מאז 17/12/00 20:13 יוסף בעל החלומות / חברים... 480255אכזבה שירה חברים רבים לי...
יש חברים שהם למשחק
ויש ללימוד
יש לשעות שמחות
ויש סתם שיעזרו לשרוף שעה של שיעמום | בבמה מאז 17/12/00 20:10 יוסף בעל החלומות / לאלמונית (שמה שמור אצלי ב... 480256אהבה נכזבת מונולוג יודע אני כי משעת החורבן ניתנה הנבואה לשוטים ולקטנים
וכידוע קטן אינני... (אך שוטה מאהבה)
אתנבא ואומר
ידעתי
בסתר נפשי אי שם בתוך תוכי
הבנתי...
אך רציתי להאמין | בבמה מאז 17/12/00 20:10 יוסף בעל החלומות / הנדודים 480257גן עדן שירה כאשר שירי לכת ונדודים עוד מאיימים את לבך לבקע
כאשר חורשה ירוקה וצל אילן את לבך עוד ממלאים להתפקע
אם בחלוף ענן ברקיע נפשך אליו יוצאת... | בבמה מאז 17/12/00 20:10 יוסף בעל החלומות / שיר געגועים 480258אהבה שירה אם את עיניך רק תשאי אל המרום וראה תראי כוכב אחד
כוכב קטן אחד שזוהר יותר מהשאר
אז דעי שזהו כוכבך
ודעי שהוא שלך (אך הוא יזרח מעל שנינו)
ושימי בדעתך שלא משנה כמה רחוקים נהיה
אותו כוכב יזרח עלינו
אותם השמים יהיו פרושים | בבמה מאז 17/12/00 20:09 יוסף בעל החלומות / תובנה 480259יומן מונולוג קודם אכתוב המסקנה הסופית ואז הסיבות
מהסוף להתחלה
כזה אני...
פשוט נראה לי שאנשים מסוגי לא חיים הרבה זמן | בבמה מאז 17/12/00 20:09 משה שטייניץ / גבירותי ורבותי:חפץ חשוד 480260סאטירה סיפור קצר יום אחד עמדתי בתחנה המרכזית בירושלים והכול היה
כרגיל.הרמזורים כרגיל עשו קולות מעצבנים,בנות שמאחורה יפות
המשיכו להיות מקדימה מדהימות,ואנשים המשיכו לעמוד בתחנות ולשחק
סניק, | בבמה מאז 17/12/00 20:08 יוסי קולסניקוב / דיינה עם עיגולים 480261שחור-לבן צילום בבמה מאז 17/12/00 3:47 יוסי קולסניקוב / Battle Chess 480262שחור-לבן צילום בבמה מאז 17/12/00 3:47
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
סליחה, גיברת,
אולי את יכולה
לעזור לי עם
התרגילי בית ?
פרופ' שפיץ
קליינר (67)
חושב בטעות
שהמנקה של
קליניקה און היא
האחות הראשית |
|