גיל עמרן

/

משמעות החיים!

480050

סיפור קצר

"מה העניין? מה כל-כך חשוב מוקדם בבוקר?" אמר ברומין "מצאתי את משמעות החיים!" אמר מנחם שהתכונן למשפט הזה מאמצע הלילה... הוא לא נרדם מאז שעלה לו כל הרעיון לראש... והרעיון! אני חייב לומר שמנחם עלה פה על משהו! ומשהו רציני! אני אסביר ההההכל!

בבמה מאז 21/11/00 12:24 

ורה לה

/

מראות

480051

שירה

מראות רעות מרות

בבמה מאז 21/11/00 12:18 

פינקוש תדמור

/

המסך... יורד

480052

מצב

 

שירה

רגע לפני שאני מוריד את המסך רגע לפני שאני עוזב רק עוד מילה אחת או שתיים על הכל

בבמה מאז 21/11/00 12:11 

פינקוש תדמור

/

בלוז המסך עולה

480053

מצב

 

שירה

השחקן הראשי חוזר ומבקש לנסות ולהשתתף שוב בהצגה הגדולה של החיים לא, לא אין לו צפיות גדולות מהקהל הרחב יודע הוא שעצב ויגון הם חלק מהמשחק וגם אם בלוז ינגן זה לא ישנה את מה הם חושבים

בבמה מאז 21/11/00 12:10 

פינקוש תדמור

/

בלוז עצוב

480054

מצב

 

שירה

את יושבת שם על הספה ואני שר לך שיר בלוז עצוב על אהבה שמתה על רגש שקורע את הלב התמים את מנסה לתת תקווה ולחבק

בבמה מאז 21/11/00 12:09 

פינקוש תדמור

/

ביטוח וסיכונים

480055

אהבה

 

שירה

הולך ברחוב, יושב בבית קפה נכנס לקנות סגריות במכולת לכל מקום שהולך..העיניים רואות רואת ורואות..הרבה אנשים, הרבה נשים איך אוכל לדעת מי מהן יכולה להיות אהבתי

בבמה מאז 21/11/00 12:08 

פינקוש תדמור

/

את

480056

אהבה

 

שירה

את כמו סופת הוריקן שמשאירה הרס את כמו רוח צוננת על פנים ביום קייצי ניכנסת לחיי כמו רכבת דוהרת

בבמה מאז 21/11/00 12:07 

ליברטין אי-שם

/

ויהי אור

480057

אגדה

 

סיפור קצר

השמש התעוררה בבוקר מוקדם כתמיד והחליטה שהיא לא רוצה לזרוח. החליטה שמותר לה להישאר במצולות הים, לבכות במיטת האצות החביבה עליה ולא לקום. מה, גם לשמש מותר להיות בדיכאון ולא לצאת לשמיים לעבוד, לא? הכוכבים נזעקו אליה והחלו מדברים על ליבה, שואלים מה קרה.

בבמה מאז 21/11/00 12:06 

אליאלה אליאן

/

בחוף נפשי

480058

הגות

 

שירה

ושנינו כאוניה הנראית במרחק... המפליגה לה אחרי אלפי שנות איבוד המחפשים את הלא ידוע בשני.

בבמה מאז 21/11/00 12:00 

אליאלה אליאן

/

אהבת חבר

480059

הגות

 

שירה

ואני הולכת לישון מסתתרת מאחורי הלילה עם החושך העוטף המעפיל את הצללים שלי במיטתך ושלך בגופי.

בבמה מאז 21/11/00 12:00 

אירית רוס

/

הייתי מלאכית בעצמי

480060

שירה

לפעמים אני מדמיינת אותם עומדים בחצי עיגול, בזמן שהוא קורא את התפילות מסביבם יום קיץ בהיר, תכול שמים, ורק עינייהם מלאות בדמעות

בבמה מאז 21/11/00 12:00 

צפיחית ספיר

/

אֶלֶף הַנָּשִׁים שֶׁלִּי...

480061

ארוטי

 

שירה

אלף נשים מקושטות על מובייל מנופפות בדקיקותן אלף נשים באלבום שורשים צעיפים על פניהן בצחוקן

בבמה מאז 20/11/00 19:44 

מיצי מיאו

/

שואה

480062

סיפור קצר

אני מזדיין עם שירה, ובא לי כבר לגמור. שירה לא גומרת, ואני מרגיש שזה תכף כבר בורח לי, אז אני חושב על השואה. השואה היא מין דבר כזה שמסייע לגברים להחזיק עוד קצת זמן כדי לתת לחברה שלהם את האפשרות לגמור.

בבמה מאז 20/11/00 19:44 

מוטי ברונשטיין

/

פאק

480063

מונולוג

פעם הייתי יכול להעביר נאום מלא. פעם יכלתי לדבר שעה שלימה בלי לחזור על מלה אחת פעמיים ובלי להתבלבל. עכשיו כל מה שאני יכול להגיד זה פאק.

בבמה מאז 20/11/00 19:39 

מוטי ברונשטיין

/

כוחה של בדידות

480064

מלאכים אלוהים והשטן

 

סיפור קצר

ואז בנאדם אחד בודד המציא את אלוהים. האדם הזה לא היה דתי במיוחד וגם לא היו לו שום אמונות טפלות. הוא לא היה חולה נפש או מזוכיסט ולא הייתה לו שום סטייה משום סוג. הוא פשוט היה בודד.

בבמה מאז 20/11/00 19:39 

הדודה נורית

/

ותודה רבה לפיה הטובה

480065

משל

 

מונולוג

שלום. קוראים לי מיקי ואני הרכב של הכרכרה הזאתי פה. איזה מגניב זה "רכב כרכרה". מגניב לא? לשבת מקדימה, לראות מגבוה את כל העיר ולדהור. איזה כיף זה. לפני חצי שעה עוד הייתי עכבר. באה הפיה הטובה, הלבישה יפה את סינדרלה והפכה אותי לרכב שלה. עד 1200. יש לי עד 1200

בבמה מאז 20/11/00 19:37 

דרור חצרוני

/

הרי את מקודשת

480066

צבע

 

צילום

בלילה ההוא, שבו ראיתי אלוהים, ידעתי דברים, שלא יכול הייתי לפני, כי האלוהים התעצב והזיל דמעה, הוא בכה

בבמה מאז 20/11/00 19:23 

ג'ורג' מקביל

/

השטן שלי

480067

שירה

הוא נולד וימות בשביל לשעשע. הוא מוצא את זה מלא משמעות משום מה.

בבמה מאז 20/11/00 19:17 

קווין אוף אייס

/

די כבר

480068

שירה

נמאס לי נמאס לי להיות זאת שמקשיבה נמאס לי להיות עמוד התמך נמאס לי להיות נחמדה נמאס לי להיות הסבילה

בבמה מאז 20/11/00 19:13 

ליאו שפרמן

/

גינת שינקין

480069

סיפור קצר

ניגשתי אליו "איך קוראים לך?" שאלתי מבויש והוא חייך "דני נעים מאוד".הסתבר שהוא גר באלנבי, הוא בן 25 מחר. הוא התפלא שאני הראשון ששאל אותו, כולם הכירו אותו בפנים, בנות היו מנשקות אותו לשלום ובנים חיבקו בחום, "כבר שנה זה כך" אמר בחיוך עצוב "כולם אוהבים אותי

בבמה מאז 20/11/00 9:44