אנסטסיה אמוס

/

בלי לשאול מי זה

479210

סיפור קצר

שרון אומרת שאם אתה נותן לחתול להיכנס הביתה אל תבכה כשהוא ישפוך את החלב. היא אמרה לי שאני עושה שטויות ודיי כבר עם זה, ושאם לא הייתי אומרת לכל גבר שעובר ליידי "כואב לי הראש", "אני במחזור", "אני לסבית", החיים שלי היום נראים אחרת.

בבמה מאז 15/12/00 20:26 

אנסטסיה אמוס

/

האוטו המעשן

479211

סיפור קצר

האוטו המעשן התחיל לנסוע. אחרי בערך שלוש סיגריות של אילנה הגענו לגלידה ואילנה הזמינה לי שני כדורים, אדום וירוק, כי היא אמרה שאני צריכה להבין שלפעמים עוצרים בחיים ולפעמים זזים.

בבמה מאז 15/12/00 20:24 

אנסטסיה אמוס

/

ברגעים המושלמים האלו

479212

סיפור קצר

וזה היה ברור שבשלב כלשהו, ולא רחוק, זה יסתיים. כי מערכת יחסיים היא כמו גרף ואמורות להיות עליות ומורדות אבל אצלו לא היה גרף היה רק מדרון תלול שמוביל לתהום עמוקה שנראית לעין אבל השתדלנו כל הזמן שלא להסתכל למטה.

בבמה מאז 15/12/00 20:23 

אנסטסיה אמוס

/

כאילו מעולם לא הייתי

479213

סיפור קצר

כי לפעמים בלילות אני מנסה להקטין את עצמי לממדים כמה שיותר מזעריים ויש לי את החלום הזה להיות בגודל מקרוסקופי ושאף אחד לא יוכל לראות אותי אבל אני אוכל לראות את הכל ומנקודת מבט אחרת

בבמה מאז 15/12/00 20:22 

שחר אור

/

שני שירים מסתיו 2000

479214

צמד שירים

 

שירה

אתה מגלגל אותי בלשונך, מלקק, ממצמץ, יונק ובודק עפיצות של לפני ואחרי, ומכריז בבטחה: בציר כיסופים 68.

בבמה מאז 15/12/00 12:25 

שחר אור

/

באה מעננים - מחזור יונה ו...

479215

אירוטיקה

 

סיפור קצר

פניה, שהיו מעוננים קודם, הוארו לשניה: "את מתנה בשבילי? איזה כיף. אני אוהבת מתנות." ידיה התחילו להתיר את הסרט האדום, ולגלגל אותי מחוץ לצלופן, כשהיא מספרת לי כל אותו הזמן על ההבטחות שהבטיח לה מישהו, שישלח לה מתנה מענינת, אבל לא חשבה שתהיה עד כדי כך מענינת.

בבמה מאז 15/12/00 12:24 

איתי ברק

/

השלמה עצמית

479216

מונולוג

זו היתה ההשלמה העצמית שהגיעה פתאום בלי שום אזהרה מין הפתעה נעימה

בבמה מאז 15/12/00 12:19 

איתי ברק

/

ידה הנוגה

479217

שירה

אני בא על סוס לבן לבוש בשיריון האיבירים הנקי והנוצץ אבל אין את מי לחלץ אין את מי לאסוף פתאום אני רואה שהשיריון כבר לא כל כך נוצץ ופתאום מתגלים בו סדקים והסוס הוא בעצם חמור

בבמה מאז 15/12/00 12:18 

ירון אסא

/

תיבת נגינה

479218

פרגמנט

את מנגנת עלי מרפרפת על הקלידים ביד מאומנת לוחצת במקומות הרגישים, ברגישות משלך ומפיקה ממני צלילים שפעם אהבתי, ממש כאילו כלל לא היו שלי.

בבמה מאז 15/12/00 12:16 

מוג לגים

/

לה מכשפה

479219

הומור

 

שירה

לחשים נילעסים בפיות מלאים סוכריות אש קופצות מתערבבות בחשופיות.

בבמה מאז 14/12/00 10:43 

עדי בן יהושע

/

זה לא שיר

479220

שירה

לא תשמע את הבכי שלי ולא תבוא אלי לא תעזור לי להמשיך ולא תתגבר עליי.

בבמה מאז 14/12/00 10:37 

עדי בן יהושע

/

אולי

479221

שירה

ותפילה עולה כרוח ביום קיץ שיהיה שלום והכל יהיה שקט שלרשע האיום נשים פה חיץ, שבכל העיר יהיה נעים לשבת.

בבמה מאז 14/12/00 10:37 

עדי בן יהושע

/

עכשיו ובעתיד

479222

שירה

כי הנה נולד תינוק אשר לא יידע מלחמה שלא יראה צינוק והרי אין כמו זאת כנחמה.

בבמה מאז 14/12/00 10:36 

חן האובן

/

תשכחו מהרגשות ותשכחו מהרו...

479223

סיפור קצר

קופידון התיישב לידי והזמין שוט טקילה. "עם לימון בצד." הוא הורה לברמנית הצעירה. היא חייכה אליו בחנפנות קיצונית, כמו כולן היא חלמה שהוא ישלח חץ בכיוונה. "לאן אתה הולך?" הוא פנה אליי כשהנחתי שטר של עשרים והתרוממתי מכיסא הג'ירפות האופייני לברים.

בבמה מאז 14/12/00 10:36 

עדי בן יהושע

/

רק כך

479224

שירה

חסרה אני את הביטחון שבסוף יהיה, כבסיפורים, טוב. אתה אוהב אותי, זה נכון אך לפעמים אתה נראה כאוב.

בבמה מאז 14/12/00 10:31 

דימה ונגר

/

היום

479225

שירה

היום אין על מה לכתוב, הכל נראה ישן, הכל נראה דרוס.

בבמה מאז 14/12/00 10:31 

מרב ק.

/

ככה זה היה בסוף

479226

סיפור קצר

כולם מרגישים מאוד קרובים ואוהבים. מלאי חיים ונטולי שנאה וטינה שנראות כל כך קטנות מול המוות שניצב ממולם בשטח הקטן שמוקצב למת - מטרים בודדים שהארץ מסוגלת להקריב עבור מי שמת פה. גם ככה כבר לחיים בקושי נשאר מקום. וגם איפה שכן נשאר לא כל כך כדאי.

בבמה מאז 14/12/00 10:29 

מרב ק.

/

ושוב הגיע החושך

479227

שירה

ושוב הגיע החושך. עוטף , מכרסם , מכסה, נע מטה מטה , מזכיר, שהאור תמיד כבה.

בבמה מאז 14/12/00 10:28 

ארנלדס קרן

/

אם היית אני.......

479228

פואמה

 

שירה

אם היית אני היית בורח אם היית אני היית צורח

בבמה מאז 14/12/00 3:17 

אלכס בלטר

/

בחושך לא רואים!!!-מונוטונ...

479229

שירה

בשחור נפשה חושקת. כה חזק עצמה עיניה שברגע, בו נדמה לה כי רואה היא בעלטה

בבמה מאז 14/12/00 3:17