|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
לילוש שרון / תתיחסו אלי 479188התבגרות סיפור קצר רוב הימים אני יושבת בבית לבד בחדר אני כבר לא בוכה על זה
שיורדים עלי, על זה שמתעלמים ממני, כבר נגמרו לי הדמעות. אני
פשוט יושבת ליד החלון שלי שאינו מסורג מכיוון שאנחנו גרים
בקומה חמישית ומסתכלת על הכביש, על המכוניות שעוברות מהר ועל
הגובה ופוחדת לקפוץ | בבמה מאז 17/1/01 17:42 אנה בייל / למוות לא אכפת 479189סיפור קצר איש אחד ישב על הכסא שלו כשהמוות נכנס לחדר, המוות היתקרב לאט
לאט לכסא שלו, האיש לא הבחין במוות המתקרב הוא ישב וכתב
סיפורים, האיש היה סופר, אומנם המוות לא ידע זאת | בבמה מאז 17/1/01 16:48 אנה בייל / צבע 479190אהבה סיפור קצר הוא תמיד אמר שהדם הוא הצבע האהוב עליו | בבמה מאז 17/1/01 16:42 דולצי נאה / אנה 479191פרגמנט אנה מסתכלת לפעמים על האנשים שעוברים מסביבה. רק לפעמים, כשממש
מתעורר בה הצורך לברוח. אז היא מסיטה את המבט התכול שלה
לצדדים. זה לא מרתק במיוחד, היא יודעת, אבל מדי פעם זה דווקא
מהנה. ומתחשק לה לצעוק עליהם "אתם כולכם מטומטמים". | בבמה מאז 17/1/01 3:39 אסף צויגהפט / אוהבת-לא אוהבת 479192סיפור קצר היא תלשה עלי כותרת, אחד אחרי השני, אוהבת-לא אוהבת.
יש את המתחכמים האלה שרוצים שתמיד יצא להם אוהבת, אז הם סופרים
את הגבעול, אבל היא לא כזו, היא מאמינה במזל, ובזמן האחרון,
המזל לא בדיוק הראה את פניו היפות. | בבמה מאז 17/1/01 3:38 אסף צויגהפט / אופנוע 479193סיפור קצר לנסוע על אופנוע תמיד נראה לי בודד,
השקט כל כך חזק, שאתה רוצה לצרוח, אבל עדיף שלא, כי יאשפזו
אותך.
בעצם זה לא נכון, אופנוע יכול להיות הפרטנר המושלם, מן סוס
מודרני כזה | בבמה מאז 17/1/01 3:37 דורון שרייבר / נטלי 479194אהבה סיפור קצר "זה היה לפני 20 שנה.
קראו לה נטאליה אבל כולם קראו לה נטלי.
הייתי מאוהב בה אבל לה אפילו לא היה מושג שאני קיים.
כל פעם שנפגשנו היא התבלבלה והתחילה לדבר על עצמה.
יום אחד פשוט העזתי והתחלתי לדבר איתה."
משם זה כבר ממשיך לבד... | בבמה מאז 17/1/01 3:36 דורון שרייבר / פעם בחיים 479195זכרונות סיפור קצר פעם, עוד כשלא היו לי חברים, רציתי למות.
חשבתי שכשמתים הכל מסתדר, אבל התעשתי.
הבנתי שיש זמן לחיות ויש זמן למות והחיים שלי עוד ארוכים.
הייתי אז קטן, בן 12, אולי 13, אבל עכשיו, כשאני כבר מבוגר, יש
לי מלא חברים. | בבמה מאז 17/1/01 3:35 ניאו ונאלה / חשבון הנפש הפרטי שלי 479196סופני סיפור קצר פתאום האקסית המיתולוגית מתקשרת היא רוצה לבוא לכאן אבל טוב
שהיא לא באה, ההוספה של פרמטרים כאלה כבדים דופקת משוואות
לגמרי עד בילתי ניתנות לפתירה. | בבמה מאז 17/1/01 3:19 ג'ני שלאקמן / בחורה ערומה באמבטיה של שי... 479197אירוטיקה סיפור קצר לקח לי כמה שניות לקלוט שאני לא לבד. בתוך האמבטיה שכבה בחורה.
היא ניראתה כבת 30, עינייה היו סגורות והגוף שלה... היה פשוט
מדהים.
הרגשתי איך הפיוזים שלי מתעוררים ועולים לי לראש.
היא היתה האישה הכי יפה שראיתי ב-17 השנים בהם אני חי. | בבמה מאז 17/1/01 3:17 הבז כנפיים / תנאים לחיבה 479198אורבני סיפור קצר 'אם לא ביחד אז לפחות לבד,' הגתה לעצמה אמת קטנה.
הפאב היה מלא והיא גנזה את המחשבה המעוררת. במקום זאת עצמה את
עיניה ודמיינה את עצמה ערומה על המיטה בביתה, החלון פתוח
והשמים צופים בה ועוקבים אחרי התקדמותה, צעד אחר צעד. הדמיון
נסדק לרגע | בבמה מאז 17/1/01 3:09 נטלי פ. / הסיוט הכי גדול 479199סיפור קצר הכי נורא, לדעתי, זה להתפוצץ במקום כמו "הקומה השנייה" או
ה"לג'נדרי". כי אז אתה בעצם מפוצץ אנשים שהאנשים היחידים שיש
להם שיבכו עליהם הם אלה שהתפוצצו יחד איתם בפיגוע שלך. והמטרה
שלך בכל העניין הזה היא לגרום כאב רציני, נכון? | בבמה מאז 17/1/01 3:00 שי ו. / חגורה ירוקה 479200פואנטה סיפור קצר קרעתי במכות ילדה בת 5 עם חגורה ירוקה בקרטה. אני לא בן אדם
אלים, אבל פשוט הייתי חייב לנפץ את המיטוס העלוב הזה שלפיו כל
מלוכסן צימוק שצורח כאילו דחפו לו גחלים לתחתונים והולך מכות
כאילו הוא בדיסקוטק יכול על מייק טייסון. | בבמה מאז 17/1/01 2:55 רז שני / לא עוד 479201שירה השיחה לא שיחה
ואת לא את
אני לא אני | בבמה מאז 17/1/01 2:53 רז שני / אשמתם 479202שירה מעניין אותי לדעת כיצד מרגיש אדם השוכב על ערש-דווי.
הוא אינו פוקח עין ימין, גם לא שמאל.
הוא לא מזיע, גם לא בצחוק. | בבמה מאז 17/1/01 2:53 רז שני / אני מצטער 479203שירה מה אני כותב בשיר של סוף?
לכתוב שאהבתי את כולם,
לכתוב ששנאתי את העולם,
לא יכול, לא רוצה, לא נכון | בבמה מאז 17/1/01 2:53 רז שני / קטניות 479204שירה זרים יוצאי דופן ורק הלילה טוב
תקווה מסויימת לא נראתה ברחוב
למחרת הזכרון, תנועה ורעלים | בבמה מאז 17/1/01 2:53 רז שני / שנה בלי קורין 479205אלגיה שירה התזכרי את הלילה ההומה אדם,
החשבת מה צפוי לך שם?
אני מעצמי כלל וכלל, ונכשל.
כמו יובש אשר נשל.
אינ זוכר הרים וגאיות ויופי,
כמה יופי | בבמה מאז 17/1/01 2:52 רז שני / יום הדין 479206שירה בתחילה היה כלום ובסוף שום-דבר.
במרכז המוקדם שררה עליזות
המשך הסתמנה הדרדרות
פיצוץ גדול, תאווה ושחיתות | בבמה מאז 17/1/01 2:51 רז שני / שנה בלבד 479207שירה ראיתי אותך, השתנית.
גדלת מאוד בזמן המלחמה.
נדמו בי הפעמונים. | בבמה מאז 17/1/01 2:51
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
את שכתבתי לפני
שנכתב שכתבו לי
לפי הכתוב.
הכותב המאוכזב |
|