פינקוש תדמור

/

ביטוח וסיכונים

479128

אהבה

 

שירה

הולך ברחוב, יושב בבית קפה נכנס לקנות סגריות במכולת לכל מקום שהולך..העיניים רואות רואת ורואות..הרבה אנשים, הרבה נשים איך אוכל לדעת מי מהן יכולה להיות אהבתי

בבמה מאז 21/11/00 12:08 

פינקוש תדמור

/

את

479129

אהבה

 

שירה

את כמו סופת הוריקן שמשאירה הרס את כמו רוח צוננת על פנים ביום קייצי ניכנסת לחיי כמו רכבת דוהרת

בבמה מאז 21/11/00 12:07 

ליברטין אי-שם

/

ויהי אור

479130

אגדה

 

סיפור קצר

השמש התעוררה בבוקר מוקדם כתמיד והחליטה שהיא לא רוצה לזרוח. החליטה שמותר לה להישאר במצולות הים, לבכות במיטת האצות החביבה עליה ולא לקום. מה, גם לשמש מותר להיות בדיכאון ולא לצאת לשמיים לעבוד, לא? הכוכבים נזעקו אליה והחלו מדברים על ליבה, שואלים מה קרה.

בבמה מאז 21/11/00 12:06 

אליאלה אליאן

/

בחוף נפשי

479131

הגות

 

שירה

ושנינו כאוניה הנראית במרחק... המפליגה לה אחרי אלפי שנות איבוד המחפשים את הלא ידוע בשני.

בבמה מאז 21/11/00 12:00 

אליאלה אליאן

/

אהבת חבר

479132

הגות

 

שירה

ואני הולכת לישון מסתתרת מאחורי הלילה עם החושך העוטף המעפיל את הצללים שלי במיטתך ושלך בגופי.

בבמה מאז 21/11/00 12:00 

אירית רוס

/

הייתי מלאכית בעצמי

479133

שירה

לפעמים אני מדמיינת אותם עומדים בחצי עיגול, בזמן שהוא קורא את התפילות מסביבם יום קיץ בהיר, תכול שמים, ורק עינייהם מלאות בדמעות

בבמה מאז 21/11/00 12:00 

צפיחית ספיר

/

אֶלֶף הַנָּשִׁים שֶׁלִּי...

479134

ארוטי

 

שירה

אלף נשים מקושטות על מובייל מנופפות בדקיקותן אלף נשים באלבום שורשים צעיפים על פניהן בצחוקן

בבמה מאז 20/11/00 19:44 

מיצי מיאו

/

שואה

479135

סיפור קצר

אני מזדיין עם שירה, ובא לי כבר לגמור. שירה לא גומרת, ואני מרגיש שזה תכף כבר בורח לי, אז אני חושב על השואה. השואה היא מין דבר כזה שמסייע לגברים להחזיק עוד קצת זמן כדי לתת לחברה שלהם את האפשרות לגמור.

בבמה מאז 20/11/00 19:44 

מוטי ברונשטיין

/

פאק

479136

מונולוג

פעם הייתי יכול להעביר נאום מלא. פעם יכלתי לדבר שעה שלימה בלי לחזור על מלה אחת פעמיים ובלי להתבלבל. עכשיו כל מה שאני יכול להגיד זה פאק.

בבמה מאז 20/11/00 19:39 

מוטי ברונשטיין

/

כוחה של בדידות

479137

מלאכים אלוהים והשטן

 

סיפור קצר

ואז בנאדם אחד בודד המציא את אלוהים. האדם הזה לא היה דתי במיוחד וגם לא היו לו שום אמונות טפלות. הוא לא היה חולה נפש או מזוכיסט ולא הייתה לו שום סטייה משום סוג. הוא פשוט היה בודד.

בבמה מאז 20/11/00 19:39 

הדודה נורית

/

ותודה רבה לפיה הטובה

479138

משל

 

מונולוג

שלום. קוראים לי מיקי ואני הרכב של הכרכרה הזאתי פה. איזה מגניב זה "רכב כרכרה". מגניב לא? לשבת מקדימה, לראות מגבוה את כל העיר ולדהור. איזה כיף זה. לפני חצי שעה עוד הייתי עכבר. באה הפיה הטובה, הלבישה יפה את סינדרלה והפכה אותי לרכב שלה. עד 1200. יש לי עד 1200

בבמה מאז 20/11/00 19:37 

דרור חצרוני

/

הרי את מקודשת

479139

צבע

 

צילום

בלילה ההוא, שבו ראיתי אלוהים, ידעתי דברים, שלא יכול הייתי לפני, כי האלוהים התעצב והזיל דמעה, הוא בכה

בבמה מאז 20/11/00 19:23 

ג'ורג' מקביל

/

השטן שלי

479140

שירה

הוא נולד וימות בשביל לשעשע. הוא מוצא את זה מלא משמעות משום מה.

בבמה מאז 20/11/00 19:17 

קווין אוף אייס

/

די כבר

479141

שירה

נמאס לי נמאס לי להיות זאת שמקשיבה נמאס לי להיות עמוד התמך נמאס לי להיות נחמדה נמאס לי להיות הסבילה

בבמה מאז 20/11/00 19:13 

ליאו שפרמן

/

גינת שינקין

479142

סיפור קצר

ניגשתי אליו "איך קוראים לך?" שאלתי מבויש והוא חייך "דני נעים מאוד".הסתבר שהוא גר באלנבי, הוא בן 25 מחר. הוא התפלא שאני הראשון ששאל אותו, כולם הכירו אותו בפנים, בנות היו מנשקות אותו לשלום ובנים חיבקו בחום, "כבר שנה זה כך" אמר בחיוך עצוב "כולם אוהבים אותי

בבמה מאז 20/11/00 9:44 

ליאו שפרמן

/

מעטפת שקרים

479143

סיפור קצר

מאז מעטפת השקרים גדלה, וכל שקר חדש היה כמו סכין שננעצה בגבי, מפחדת לצאת מפחד שתעלם.

בבמה מאז 20/11/00 9:42 

שלומי בן דוד

/

היום פסעתי בגנך

479144

שירה

היום פסעתי בגנך והקוצים ליוו אותי שורות שורות של דרדרים של חתחתים היום פסעתי בגנך והקוצים ליוו אותי טיפות של דם זולגות נוטפות וברגלי המיזרי

בבמה מאז 20/11/00 9:41 

אלי מגדל

/

קמצן בגרמנית

479145

סיפור קצר

ישבתי שם ולא הבנתי איפה אני , מסביב הכל נראה רגיל , אנשים יושבים ומזמינים קפה , מלצריות כוסיות מסתובבות מעוצבנות שתוך כדי כולם מסתכלים להם התחת , כל הטיפוסים הרגילים. יש את החכם שקורא עיתון , את הפרחה שמחכה לחבר הארס שלה להתקשר , את הבחור הרגיש

בבמה מאז 20/11/00 9:22 

קריפטון היבוסי

/

היא החליטה לעזוב

479146

סיפור קצר

"טוב, אני הולכת", היא אמרה בטון שבור וחלש. "את תחזרי?" הוא שאל לאחר כמה דקות של דומיה קלה. מסכן. הוא לא הבין שהיא זורקת אותו. היא כבר לא תחזור. היא הלכה ולקחה איתה את התמימות שלו.

בבמה מאז 20/11/00 9:18 

רואי חסון

/

אהבתי קשה

479147

שירה

אהבתי קשה מאוד קשה מאוד אהבתי

בבמה מאז 20/11/00 8:58