[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רשימת היצירות




<<סוף הרשימה   < עמוד הבא   עמוד קודם >   התחלה >>  
אינדיגו בלו
/
צפירת ארגעה
478930
הוא ואני
 
מונולוג
הפגישה היום בקינג ג'ורג' היתה לי אות ומופת שההוא המטאפורי
מלמעלה, זה שנהנה כל כך להשתעשע בי, מתכנן לי עוד גדולות
ונצורות, ואתה, כנראה שלא אתה תהיה מכשיר העינויים שלי.
בבמה מאז 23/12/00 2:14 
אינדיגו בלו
/
בשבחם של בעלי מקצוע
478931
הומור
 
שירה
כדאי שאמצא מתכנת
כזה שתקן ולא מתבלט
שישגע אותי בהחלט
בבמה מאז 22/12/00 20:27 
משה שטייניץ
/
זה מיועד אך ורק לך
478932
קונספירציה
 
מונולוג
מה שכתוב כאן מיועד רק לך,שמו אותך בעולם המדומה הזה רק כדי
לבדוק איך זה שאנחנו התפתחנו,כל כך כל האנשים מסביבך הם שחקנים
בבמה מאז 22/12/00 20:23 
אורית לוסיה רויטמן
/
יש לי ילד טראגי
478933
אהבה
 
שירה
הוא שקרן
הוא שתקן
מנסה להגן עליי מהאמת
הוא קורא לי חברה שלו
בבמה מאז 22/12/00 5:56 
ההוא של מוטי
/ A night out. 478934
אימה
 
סיפור קצר
She tries to come in the kitchen buy my fist stops her,
right in the face.
she drops back and falls to the living roomn floor, her
towel flies by her side giving me a clear view of her pale,
skinny body, shit bitch, u need a tan!
בבמה מאז 22/12/00 4:37 
מוטי ברונשטיין
/
ישבתי וחשבתי
478935
מונולוג
יום אחד ישבתי וחשבתי, מה שמציין ארוע מיוחד כשלעצמו, מה שיותר
מיוחד ברגע המסוים הזה היה שחשבתי אולי אכתוב משהו.
בבמה מאז 22/12/00 4:32 
ורה לה
/
למה אתה מתכוון כשאתה אומר...
478936
סיפור קצר
"נדמה לי, שכשיש רק פעם אחת, משאירים את כל המעצורים בבית. ככה
לפחות אני מקווה."
בבמה מאז 22/12/00 4:30 
נועיה וולק
/
מחווה ללואיס קרול
478937
פרגמנט
אחרי שהסתכלתי בחור המנעול המזויין של הדלת הקטנה, התחלתי
לבכות. זה לא שראיתי שם איזו ארץ קסומה עם ציפורים מצייצות
ובלי עננים ועם אופוריה שלטת, וגם לא ראיתי שם את בחיר ליבי
מנשק את הפוסטמה שלו. בכלל לא. מעבר לחור המנעול נגלה לעיני
רחוב רגיל, אפרורי אפילו...
בבמה מאז 22/12/00 4:24 
יעלי תמיר
/
רגעים נשיים כאלו
478938
מונולוג
רגעים נשיים כאלה, את מרגישה אישה לכל דבר, חושבת על אלפי
הנשים בעולם.
הפטמות שלך, הדגדגן, הרגלים.
אין חומר אחר. את חשה את הסנטרים נמעכים לך בגוף, עיניים
מלקקות במבטים והרעידות הקלות ברגליים. אישה.
בבמה מאז 22/12/00 4:21 
בלאק אנג'ל
/
ולמה השכנים נראים תמיד מא...
478939
ייסורים
 
סיפור קצר
מרגישה קטנה. שיש הרבה אנשים פה סביבי, ומה אני בעצם? כל
האנשים שעוברים לידי אפילו במבט חטוף, אפילו זרים, אני רק
מרגישה איך אני מביטה עליהם ו....
בבמה מאז 22/12/00 4:20 
אנה ארבע
/
כל יום מחדש
478940
מונולוג
את המילים, אני לא מבינה...
בבמה מאז 22/12/00 4:19 
אנה ארבע
/
התקווה שלי
478941
אלוהים
 
שירה
אוטופיה בחרוזים...
בבמה מאז 22/12/00 4:18 
שחר אור
/
מלאכי הטל- ממחזור יונה וו...
478942
מלאכים אלוהים והשטן
 
סיפור קצר
העננים גועשים אליה את שחור לבם, והיא מטלטלת נאבקת בסופה
המתרגשת לבוא, מתנחשלת מתגלגלת, רוכבת על הארי בגעשו. היא
נכנסת אל תוך הענן הכהה, וגופה מתלחלח ונרטב עד תום, וכשהיא
מגיחה למעלה ממנו ושבה אל האור החורפי הרך, היא צועקת: "כמה
כיף לחיות. לחיות."
בבמה מאז 22/12/00 4:17 
שחר אור
/
שכרות אחרונה
478943
שירה
אל תשיתי לבך אל הכרוז בשעריך,
ודאי הוא שוטה או קטן או חרש.
והנער אשר על התורן, הזועק קרחונים למולנו,
ודאי עייף ממשמרת ארכה של בדידות,
והרי אין זו עירו ועל מה יתנבא.
בבמה מאז 22/12/00 4:15 
אירית רוס
/
עלילות אחמד בעיר הגדולה
478944
סטריפ
 
קומיקס
אל היצירה
פרק ראשון בעלילות אחמד
בבמה מאז 22/12/00 4:04 
אנט להב ר.
/
דיסטאנס
478945
שירה
כי זה יותר בטוח לא
לשמוע לא לראות לא
להסתכן יותר מדי
בבמה מאז 22/12/00 4:04 
אנט להב ר.
/
אני הקורבן של עצמי
478946
מצב
 
שירה
אני רוצחת האגו
קוטלת האני הפנימי
מאבדת אישיות
מחצינה פנימיות
מטרפדת אופי.
בבמה מאז 22/12/00 4:03 
סתם איתי
/
נרקיסים
478947
אגדה
 
סיפור קצר
האיש הירוק הלך ברחוב.
האיש הירוק היה בחור תמים כזה, איך אומרים הציניסטים -
אידיוט.
הציניסטים היו חבר'ה של אנשים שחורים שתמיד היו ליד התמרור
בכיכר, ו
הם עשו רק דבר אחד - שיחקו ב"מי רוצה להיות מתוחכם".
בבמה מאז 22/12/00 4:03 
נ. חרובי
/
פתאום
478948
שירה
פתאום התעוררתי
חשבתי ששמעתי
בבמה מאז 22/12/00 3:59 
נ. חרובי
/
מצדה
478949
סיפור קצר
סוף סוף, עליתי אל מצדה, באמת זה לקח יותר מדי זמן. עליתי, יחד
עם אבא שלי, רק שנינו, בשבילי העפר הזהוב והמר. צעד אחרי צעד,
זרוע קדימה, זרוע אחורה, רגל נמתחת - ורגל משיגה אותה באדיקות.
אנחנו שוטחים את איברינו על המצודה המאיימת הזאת, שכבר אינה
כל-כך מאיימת.
בבמה מאז 22/12/00 3:58 
<<סוף הרשימה   < עמוד הבא   עמוד קודם >   התחלה >>  
כולם מתלבטים אם
להתקשר לסלולרי
או לבית, ואני
עדיין לא בטוח
אם אני בכלל
רוצה להתקשר...

ארגנטינאי
בדילמה קשה


תרומה לבמה




האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות © 1998-2025 כל הזכויות שמורות לבמה חדשה