סוקו דאה בקטי

/

יתושים מכניים

478928

יציר מחשב

 

דיגיטל ארט

בבמה מאז 10/1/01 15:12 

לוי ירון

/

במקום

478929

שירה

במקום בו אנו גרים אין קרניים להאחז וכל האהב

בבמה מאז 10/1/01 12:37 

לילוש שרון

/

לאח הכי גדול שלי

478930

סיפור קצר

'לי, הוא לא סיפר לך על כל העניין כשהוא היה כאן כי הוא ידע שזה יכאב. בשבילו את ילדה קטנה גם כשתהיי בת שלושים, הוא מוכן לעשות הכל כדי שלא יכאב לך. הוא אוהב אותך באמת'.

בבמה מאז 10/1/01 12:33 

קריפטון היבוסי

/

הסיפור מאחורי הסיפור הזה

478931

סיפור קצר

"טוב" היא ענתה, "אז... אני יודעת!" היא קראה, "בוא, אני אשב מולך ואעשה לך מזווה!" "מוזה, טיפשה, מוזה" תיקנתי אותה בחיוך. היא לא הגיבה על זה והמשיכה, "או! מצאתי! תכתוב על זה שאתם הגברים, כל היום חושבים על סקס ולא יכולים בלי זה!"

בבמה מאז 10/1/01 12:29 

שאול אמסטרדם

/

סדרה אינסופית מתכנסת

478932

אינטרוספקטיבי

 

סיפור קצר

כשאני הגעתי הם עדיין לא דגו אף דג, אבל שניהם כבר היו מסטולים למדי. אחד היה שרוע על הדשא, החכה שלו שרועה לידו, והוא בוהה בשמיים דרך עיניים עצומות. השני ישב ליד החכה שלו ודיבר אל המים. הוא שאל אותם אם נוח להם להיות רטובים כל הזמן, אבל הם לא ענו לו.

בבמה מאז 10/1/01 11:46 

בועז רימר

/

כלוב כל כך שקוף

478933

רוק אלטרנטיבי

 

מוסיקה

מסתכל לתהום התהום מסתכל חזרה וצורח

בבמה מאז 9/1/01 11:53 

שאול אמסטרדם

/

משכנות שאננים

478934

מעשיה גלותית

 

סיפור קצר

לא הרחק מהיכן שאני גר, יורים בנמלים. זה משחק חדש שהילדים מהבניין האחרון בעיר פיתחו. יורים בנמלים.

בבמה מאז 9/1/01 9:09 

מרב איי

/

דרמטיות יתר

478935

התבגרות

 

סיפור קצר

חיבקתי את עצמי כשהסטתי עיני מעיניו והלכתי משם, ראשי מורכן. קצר ולעניין. הוא לא בזבז הרבה זמן בניסוחים מבולבלים. אף פעם לא היתה לו בעיית התבטאות. אף פעם לא אמר הרבה גם. לא הרשיתי לאף דמעה לחמוק מעיני. זה יבוא אחר כך, ובכמויות. עכשיו אני סתם הולכת, לבד

בבמה מאז 9/1/01 9:01 

מרב איי

/

את ואני

478936

שירה

את ואני יודעים הכל בלילות חשוכים הולכים מביטים בעינים, מחייכים נושמים.

בבמה מאז 9/1/01 8:59 

מרב איי

/

שמיני לדצמבר

478937

שירה

בין אברי הפנימיים המוצעים למכירה פומבית בולט הלב שלי הולם בקול רוצה להתפרץ מבעד למעטה האדישות שעוטה עלי, בגללך

בבמה מאז 9/1/01 8:58 

מרב איי

/

בוקר

478938

סיפור קצר

ספטמבר 98. לאחר לילה בו של שמיעת "היהודים"

בבמה מאז 9/1/01 8:58 

יורם קניוק

/

קווים לדמותו של דויד קרבר...

478939

נובלה

בין שהיה אומלל בין אם מאושר , הוא לא ידע שהוא אומלל ולא היה יודע שהוא מאושר או לא. שום דבר טוב באמת, טוב במובן האובייקטיבי והמקובל של המילה, לא אירע לו מימיו. הוא היה תמיד אופטימי, גם כששמע קולות המדברים אליו באותות תוך האזנה לגלי צה"ל.

בבמה מאז 8/1/01 17:16 

אוסנת דהן

/

מרשה מור

478940

סיפור קצר

היא נכנסה לחדר עם ניחוח הבושם שלה שתמיד סחב אותי כמו חתול מיוחם היא נשענה לאחור על השולחן פתחה את הרגליים והרימה את השימלה זה תמיד היה הסיפור שלי עם מרשה מור היא הייתה מסוכנת והיה לה מחשוף שהיית רק צריך להתרומם בשביל לראות הכל הבעיה הייתה איך להתרומם

בבמה מאז 7/1/01 18:07 

אוסנת דהן

/

עיניים כחולות

478941

שירה

הרוע עדיין נראה בעייניה הצלולות, השפיות לא הצליחה לכסות ושוב היא נוטלת לה גלולות עוד אחת מזו... כן יש הרבה צבעים, היא שומעת בכי של תינוק מכסה את אוזניה מסתובבת במעגלים, היא כל כך יפה ועיניה כה כחולות ואין איך להציל את הקורבן מנפילה שכזאת כן התהום קרוב

בבמה מאז 7/1/01 18:04 

אוסנת דהן

/

טעם הבגידה

478942

שירה

אומרים שכשבוכים כל הדמעות זורמות לים ואני יושבת לי כאן מתבוננת בתמונה ויודעת שאתה שם. הדמעות שלי לא זורמות לים הן הולכות לאיבוד בחול החם כי כואב לי אבל לא כואב לי מספיק אני לא יכולה לנשום אבל זה לא דיי מחניק

בבמה מאז 7/1/01 17:57 

אוסנת דהן

/

געגועים

478943

שירה

שכואב בפנים ונזכרים במישהו שהיה וכבר לא, נזכרים במיוחד ביותר שבו קוראים לרגש העצוב המפנים געגועים

בבמה מאז 7/1/01 17:53 

אוסנת דהן

/

גם מלאכים בוכים

478944

שירה

תמיד הייתי בן אדם שחור, אחד שלא מפחד למות חצי מהחדר שלי היה צבוע בשחור, חצי מהנשמה שלי הייתה תלויה על חוט הסתובבתי בכל פינות הרחוב, עישנתי חומר רע, חומר טוב

בבמה מאז 7/1/01 17:22 

אוסנת דהן

/

יש עוד מינים

478945

שירה

תמיד אימא אמרה לי שאני צריך להיות גיבור, לא ידעתי מה זה שתגדיר האם זה היה כשהייתי שיכור? או אולי כשהזרקתי את מנת הסם הראשונה או אולי שממנת יתר איבדתי את ההכרה? מתי הייתי גיבור אמא יקרה? ומתי האת היית גיבורה? האם זה היה כאשר פתחת בפני את הדלת ואמרת תלך?

בבמה מאז 7/1/01 17:09 

אוסנת דהן

/

שכרות זה על גג העולם

478946

שירה

הסתכלתי שוב על כוכבי הבודד, וליבי החל רועד ופתאום נשמתי לא יכלה לחכות, והוצאתי את רעלי גופי בפליטה אחת קצרה, ופתאום שמתי לב שזקנה אחת בי בוהה, רציתי לעשות לה פרצוף שיראה לה מה אני חושבת

בבמה מאז 7/1/01 17:08 

אוסנת דהן

/

עיניו של ילד קט

478947

שירה

פעם היה ילד שכל מה שהיה בעיניו היה עצב, וכל מה שהיה בעיניי הסובבים אותו היה שנאה וכל מה שליבו ידע היה כאב, וכל מה שגופו הרגיש היה קנאה

בבמה מאז 7/1/01 17:07