New Stage | במה חדשה | רשימת היצירות

דוריאל

מכתב לגן עדן

478928
גן עדן

שירה

היינו ביחד ולפתע - אינך
התרחקת עד מאוד, אך אשמע תפילתך,
אם תחת שמי מוסקבה יום אחד ניפגש,
אקרא בקולך, ארוץ לקראתך.

בבמה מאז 11/1/01 15:26

ציקי חקלאי

האם נהיה שם

478929

שירה

כמו קלידים של פסנתר, בו צליל דק מימין
ומשמאל צליל הבס המרעים

בבמה מאז 11/1/01 15:23

איתי ברק

ההתגמדות של היהודי מול אל...

478930

פרגמנט

בבית הקברות אפשר לראות תמיד איך אפילו האנשים הכי חסרי אמונה
שקיימים, אנשים שהכריזו על עצמם מאז ומתמיד כאתאיסטים ואפילו
לא היו צריכים לאבד את האלוהים שלהם ולחזור בשאלה.

בבמה מאז 11/1/01 15:21

ניקו טין

לא מאמין

478931

שירה

פעם האמנתי והיתה לי תקווה אז אמרו שהייתי תמים
האמנתי שתהיה לי אהבה אבל היום כבר לא אוהבים...

בבמה מאז 11/1/01 14:57

צבי יוליס

הולכים ללטף מלאכים

478932

סיפור קצר

כל שבת המשפחה נוסעת להורים של אבא. פעם אחת מגיעה לאמא שבת
שכולה שלה.

בבמה מאז 11/1/01 13:54

צבי יוליס

האופנוע הראשון של ישו

478933

סיפור קצר

ג'יזוס מגשים חלום חיים!

בבמה מאז 11/1/01 13:32

שקדי מרק וג'חנון

מולדת

478934

שירה

מולדת שלי אהובה
הביצות ייבשו לך
ואת יבשת איתם
מולדת שלי הזונה

בבמה מאז 11/1/01 13:12

שקדי מרק וג'חנון

עיניים כחולות

478935

שירה

זה כבר לא אייטם
לא כמו פעם אם
היו לך עיניים כחולות

בבמה מאז 11/1/01 13:12

יעליטה סולט

בלינצ'ס שוקולד

478936

סיפור קצר

פתאום הזמן עמד מלכת, כבר לא מיהרנו לשום מקום, יכולנו לשבת שם
לנצח ולאכול את הבלינצ'ס.
ואז, כשגמרנו לאכול, היינו נינוחות. שקטות ומחייכות, הרגשה
שהיום אני יכולה להשוות רק להרגשה הטובה שאחרי זיון מדהים עם
שבע אורגזמות.

בבמה מאז 11/1/01 13:06

נועה ולנר

חתול

478937
משל

סיפור קצר

אפילו בבחינות הפסיכוטכניות בכיתה ד הייתי בדיוק בקו של החמש
-ממוצע

בבמה מאז 11/1/01 12:54

נועה ולנר

אמא

478938
ייסורים

סיפור קצר

אימא שלי התאבדה, מה שלא היה כל כך צפוי.

בבמה מאז 11/1/01 12:52

רונן ברלינר

תודות להיסטוריה

478939
סוריאליזם

סיפור קצר

כוויאט גדל והיה לעלם תמיר וקצת גס רוח כנראה בגלל שגדל באזור
לא כל כך נחשב של העיר. כמו כן היו לו כמה צלקות בכל מני
מקומות בגוף שלו כתוצאה מכל מני חפצים חדים שהוחדרו לו לגוף
בתום לב במהלך הקרבות שבהם הוא השתתף.

בבמה מאז 11/1/01 12:49

שושנה ויג

קטע מרומאן

478940

פרגמנט

לא עשו אותי באצבע ולא בחוט ובמחט. הייתי תמיד הילדה האמצעית.
בקומה האמצעית, הייתי הילדה של השכנים, שידעה לחייך חיוך כזה
מתוק. עוד מרחוק יכלו להבחין בחיוך שלי. כשהייתי מגלה שלא
מבחינים בי הייתי מחייכת כאילו לעצמי.

בבמה מאז 11/1/01 12:43

עדי בן יהושע

אורך כבה

478941
אכזבה

שירה

אני שבויה בתוך ליבך הדומם
ומראה פניך המאפירות אותי מקומם.
איך זה שרגע אחד אתה פה ואחר כבר לא?
איך ברגע אחד גופו של אדם כבר לא שלו?

בבמה מאז 11/1/01 12:31

אור וויזר

כטוב בעינייך

478942
ארספואטיקה

שירה

אור תכתבי
שירים
יפים
נוגעים
בחורף תגידי
מה
שיש לך להגיד