|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
אוסנת דהן / מרשה מור 478908סיפור קצר היא נכנסה לחדר עם ניחוח הבושם שלה שתמיד סחב אותי כמו חתול
מיוחם היא נשענה לאחור על השולחן פתחה את הרגליים והרימה את
השימלה זה תמיד היה הסיפור שלי עם מרשה מור היא הייתה מסוכנת
והיה לה מחשוף שהיית רק צריך להתרומם בשביל לראות הכל הבעיה
הייתה איך להתרומם |
בבמה מאז 7/1/01 18:07 אוסנת דהן / עיניים כחולות 478909שירה הרוע עדיין נראה בעייניה הצלולות, השפיות לא הצליחה לכסות ושוב
היא נוטלת לה גלולות
עוד אחת מזו... כן יש הרבה צבעים, היא שומעת בכי של תינוק מכסה
את אוזניה מסתובבת במעגלים, היא כל כך יפה ועיניה כה כחולות
ואין איך להציל את הקורבן מנפילה שכזאת כן התהום קרוב |
בבמה מאז 7/1/01 18:04 אוסנת דהן / טעם הבגידה 478910שירה אומרים שכשבוכים כל הדמעות זורמות לים ואני יושבת לי כאן
מתבוננת בתמונה ויודעת שאתה שם. הדמעות שלי לא זורמות לים הן
הולכות לאיבוד בחול החם כי כואב לי אבל לא כואב לי מספיק אני
לא יכולה לנשום אבל זה לא דיי מחניק |
בבמה מאז 7/1/01 17:57 אוסנת דהן / געגועים 478911שירה שכואב בפנים ונזכרים במישהו שהיה וכבר לא, נזכרים במיוחד ביותר
שבו
קוראים לרגש העצוב המפנים
געגועים |
בבמה מאז 7/1/01 17:53 אוסנת דהן / גם מלאכים בוכים 478912שירה תמיד הייתי בן אדם שחור, אחד שלא מפחד למות
חצי מהחדר שלי היה צבוע בשחור, חצי מהנשמה שלי הייתה תלויה על
חוט
הסתובבתי בכל פינות הרחוב, עישנתי חומר רע, חומר טוב |
בבמה מאז 7/1/01 17:22 אוסנת דהן / יש עוד מינים 478913שירה תמיד אימא אמרה לי שאני צריך להיות גיבור, לא ידעתי מה זה
שתגדיר האם זה היה כשהייתי שיכור? או אולי כשהזרקתי את מנת הסם
הראשונה או אולי שממנת יתר איבדתי את ההכרה?
מתי הייתי גיבור אמא יקרה? ומתי האת היית גיבורה? האם זה היה
כאשר פתחת בפני את הדלת ואמרת תלך? |
בבמה מאז 7/1/01 17:09 אוסנת דהן / שכרות זה על גג העולם 478914שירה הסתכלתי שוב על כוכבי הבודד, וליבי החל רועד
ופתאום נשמתי לא יכלה לחכות, והוצאתי את רעלי גופי בפליטה אחת
קצרה,
ופתאום שמתי לב שזקנה אחת בי בוהה, רציתי לעשות לה פרצוף שיראה
לה מה אני חושבת |
בבמה מאז 7/1/01 17:08 אוסנת דהן / עיניו של ילד קט 478915שירה פעם היה ילד שכל מה שהיה בעיניו היה עצב, וכל מה שהיה בעיניי
הסובבים אותו היה שנאה
וכל מה שליבו ידע היה כאב, וכל מה שגופו הרגיש היה קנאה |
בבמה מאז 7/1/01 17:07 ולרי אבטיסוב / i must say 478916שירה and if i may , just more and more
those sparks of light on golden shores
each sound of your voice |
בבמה מאז 7/1/01 17:06 צ'ארמלס גרל / father 478917שירה i look at the mirror
and you're so damn pretty
why can't i be more like you? |
בבמה מאז 7/1/01 17:05 צ'ארמלס גרל / Laundry 478918שירה you, you wear me like a shirt |
בבמה מאז 7/1/01 17:04 בלאק אנג'ל / למי את מחכה? 478919דיאלוג סיפור קצר "למי את מחכה?"
"אין לי מושג".
"אז למה את עומדת פה ושותקת?".
"יש לך משהו יותר טוב להציע לי?" |
בבמה מאז 7/1/01 17:03 איציק גרינוולד / הפעם הראשונה 478920זכרונות סיפור קצר כשהיא שמה את האיפור, היא הביטה על עצמה כמובן במראה, וראתה
בתוך העיניים שלה אותו. ראתה אותו בפגישה הראשונה שלהם ביחד. |
בבמה מאז 7/1/01 17:00 נטע דה דארק / קר לי 478921מונולוג רק לא להירדם...רק לא להירדם!!!" אני אומרת לעצמי "אם אני
נרדמת אני מתה,רק לא להירדם..." אני מתחילה לגלוש אל חוסר
ההכרה, ושלמה מנער אותי חזק "אל תרדמי" הוא אומר לי "זה מסוכן"
אני שומעת שהוא דואג לי, אני כבר שנה יודעת שהוא אוהב אותי,
ולא עשיתי עם זה כלום |
בבמה מאז 7/1/01 16:46 אינדיגו בלו / עונג שבת 478922מצב שירה איפה היית כשאני הייתי
אתה היית ואני הייתי חמימה |
בבמה מאז 7/1/01 15:27 אוסנת דהן / כמה מסכות אפשר להחליף ביו... 478923מונולוג ברגע של טביעה לא מוכרת ברעיונות אידיאולוגיים מזוייפים,אני
אנוכי ואנוכי היא מסכת גדולה הנכנסת לקו לא מוגדר ושמו חיים
וביום שאוריד את מסכותיי אהיה טהורה כי נמצאת אני במקום שממנו
גורשתי לפני מיליוני שנים והמסכת של חיי עוברת לנגד עיניים
שמכירות מסכה לא פנים |
בבמה מאז 7/1/01 15:27 איתי ברק / סיפור עצוב 478924אהבה סיפור קצר הכמיהה לאושר היא מין דבר מעורפל שכזה, הוא הסתכל במראה ואמר
בלב.
אחר כך הוא התחיל שוב במערכת היום יומית השבלונית שלו- להתקלח,
להתגלח, להתלבש ולצאת לעבודה. |
בבמה מאז 7/1/01 15:25 איתי ברק / לבטים קטנים על החיים שלנו 478925פרגמנט כמעט כל דבר חשוב שקיים בספרי ההיסטוריה או בתחומים שמופנה
אליהם תקציב גדול ושמן בכל ארגון ומדינה קשורים למלחמה, לצבא
ולמוות המוני. |
בבמה מאז 7/1/01 15:19 פרפר כחול / הבוידעם של הרגשות 478926סיפור קצר היא תמיד חשבה שזה ככה, עד שהיא שמעה את האגדה על גמד הרגשות.
סיפרו לה שיש גמד קטן מאוד שנמצא בתוך הבוידעם של הרגשות שלה,
שנמצא מאוד עמוק ורחוק בתוכה, נעול היטב, ורק לגמד הרגשות יש
את המפתח אליו. והוא, הוא גמד לא פראייר |
בבמה מאז 7/1/01 13:25 דוד הדר / השיר הראשון שכתבתי מאז שה... 478927מקום שירה אם הייתי צריך ליצור פסל זה היה
ערמה של קסדות
או מטאטא ולידו M-16 ארוך. |
בבמה מאז 7/1/01 13:10
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
רגע אז איפה זה
זילנד הישנה?
יעקב פופק תוהה. |
|
