זהר פרידמן

/

טיוטה

478098

שירה

...צריך לצחוק כשצריך, ולבכות כשצריך, ולהיות שם שכשצריך ובכלל להיות. צריך לחיות.

בבמה מאז 18/2/01 15:30 

אלי מגדל

/

מה לכל החיים ?!

478099

פרגמנט

החלטות זה כבר לא עד שהשיער גודל , זה לכל החיים

בבמה מאז 18/2/01 15:16 

ריין קינג

/

חדשות

478100

התבגרות

 

סיפור קצר

אתם יודעים איך זה בעיתונים, כשמישהו מתאבד תמיד יש על זה כתבה. קמים בבוקר, קוראים את העיתון, ורואים מול העיניים כתבה כזו יפה שהקדישו לה חצי עמוד. אותו דבר איתי, רק שהפעם קמתי וראיתי את ההורים שלי. המבט על פניהם הסגיר שמשהו רע קרה ומיד התחלתי לחשוש.

בבמה מאז 18/2/01 15:15 

יוני מיכאלי

/

חומת הזכוכית

478101

מונולוג

מרגיש עצור בכל דבר

בבמה מאז 18/2/01 15:11 

עומר גולן-גינזבורג

/

הפארק הלאומי 1+2

478102

הומור

 

סיפור קצר

הפארק הלאומי שקט עכשיו. באמצע השבוע כימעט ואין אף אחד שיבוא לעשות כאן על האש. אין מי שיבוא לשחק כדורגל בדשאים הרחבים. איש לא שט על סירות הפדלים הכתומות, מתקלפות, אשר צפות להן עכשיו לבד קשורות בשלשלאות ברזל כבדות, כמו אסירי עולם

בבמה מאז 18/2/01 15:08 

שרון ליפז

/

פתיחת שדות

478103

שירה

כל בוקר, במקום המדויק בו נפתחים השדות, מתלקטים בי הרעיונות, כמו גרגרים ופטריות.

בבמה מאז 18/2/01 15:03 

יוני מיכאלי

/

פרפר מהצד

478104

שירה

 

הקראה

שואל על פרחים שנבלו, ועל אנשים שהלכו, שואל על הילדים שגדלו, ועל הציפורים שפרחו.

בבמה מאז 18/2/01 15:02 

יוני מיכאלי

/

ניסיתי לשכוח

478105

אכזבה

 

שירה

ניסיתי, אני יודע שניסיתי. הדמעות וההסוסים, הבנתי בזבזתי את זמני

בבמה מאז 18/2/01 14:59 

עומר גולן-גינזבורג

/

איש נגד שפם

478106

הומור

 

סיפור קצר

אי אפשר לסמוך על אנשים עם שפמים.. יש להם משהו להסתיר שם ?

בבמה מאז 18/2/01 14:59 

יוני מיכאלי

/

מראה תעתועים

478107

אהבה

 

שירה

רוצה ולא מעיז הספק, הדמיון והאשלייה

בבמה מאז 18/2/01 14:46 

מירנדה קרוז

/ ISRAEL 478108

תסריט

תסריט מוכר ומנוכר, אישי ומאוד אוניברסלי. בעיקר והכי הרבה- ישראלי.

בבמה מאז 18/2/01 14:40 

מירנדה קרוז

/

מציצנית

478109

מונולוג

לפני שש שנים, התקלחתי בבית, ופתאום- שתי אצבעות עבות ניגבו את זגוגית החלון הקטן של המקלחת הפונה אל החוץ. ואני קפאתי. מישהו רוצה להציץ לי!! מונולוג קטן על יצרים ואשליות.

בבמה מאז 18/2/01 14:36 

ש אני

/

הרס עצמי

478110

גיהנום

 

שירה

אני הולכת בדרך, ועוברת בעיניים עצומות על פני השלט המודיע על דרך ללא מוצא. אני יורה מילים מפי, ומייד מתחרטת ואין דרך חזרה.

בבמה מאז 18/2/01 14:33 

עומר לדו

/

יבשות

478111

שירה

ותלך ואני מחבקת בושה אפורה, כאובה ונפערת לעד אמעד

בבמה מאז 18/2/01 14:07 

עומר לדו

/

ואת רואה אותו עומד

478112

מונולוג

ואת רואה אותו עומד, במרחק נגיעה ממך, או במרחק של נצח. וכמו אלף פעמים לפני, היית מוותרת על השמש שתזרח מחר לו רק היה קרב, לו רק היה מביט בך, לו רק היה מעביר יד מחוספסת על צווארך. ואת לו מהות העצב, והכל ולא כלום, ואולי כל חייו ואולי זה לא הרבה.

בבמה מאז 18/2/01 14:07 

עומר לדו

/

בספינה שטובעת

478113

שירה

בספינה שטובעת יושבת לבד ולא מחכה לאף אחד

בבמה מאז 18/2/01 14:04 

עומר לדו

/

לבד בתוך אולם גדול

478114

שירה

אני יושבת לבד בתוך אולם גדול והאולם קצת מלא וקצת ריק מהכל

בבמה מאז 18/2/01 14:04 

עומר לדו

/

סיפורו של אדם

478115

סיפור קצר

... אז האיש הזה, שאנחנו מדברים עליו, בתחילה הוא היה תינוק. הוא נולד ביום אחד. איזה שהוא יום. הוא יכול היה להיוולד יום קודם או יום אחר כך, אולם דווקא ביום ההולדת שלו, אז הוא נולד. מייד כשנולד, נתנו לו הוריו הטריים שם. עוזי, אהרון, שחף - שם כלשהו. זה כלל

בבמה מאז 18/2/01 14:00 

יעלי קיסר

/

לפרוץ

478116

שירה

אבל לאט לאט אתה נרגע,מקבל עליך את השלווה ולומד לנצל את הרגע..

בבמה מאז 18/2/01 13:43 

יעלי קיסר

/

נכשלתי

478117

שירה

המטרה היתה כשער פתוח,שהדרך אליו היא שביל מרוצף.

בבמה מאז 18/2/01 13:43