|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
אלון שר / שיר הנבואה שהוגשמה 478098שירה נכון הבטחתי לך דברים
ואת היית יפה מאוד
היינו שנינו ילדים
כן זו היתה תקופה כזאת | בבמה מאז 1/2/01 23:57 מרק אלן / גילי 478099סיפור קצר לחבר הכי טוב שלי קוראים גילי. הוא מת.
אתה אף פעם לא חושב שהוא ימות, מי לעזאזל חושב שהחבר שלו הולך
למות? זה חלק מתיסמונת "לי זה אף פעם לא יקרה". | בבמה מאז 1/2/01 23:53 אלון שר / בחור רומנטי 478100ג'ננה שירה אני בחור רומנטי
אין לי הרבה שאיפות
לא משחק את פוזת השרמנטי
נחבא אל הכלים- בין הבריות | בבמה מאז 1/2/01 23:48 טאו מאן / ריק 478101שירה ורחמך מיתייבש, מיתכווץ וחותך | בבמה מאז 1/2/01 23:45 לאה וקסמן / שלושה שירים שהם אחד 478102אהבה שירה חרמש דק של סהר זורח
כוכב תלוי על צווארו.
לילה שחור,
שלום אחרון | בבמה מאז 1/2/01 23:44 לאה וקסמן / שיחת טלפון 478103אהבה שירה עץ התפוז לא יודע
לקרוא
הפיץ סביבו ריח אביב
בלבל את הלוח שאמר
סתיו. | בבמה מאז 1/2/01 23:43 לאה וקסמן / אהבה סביב השעון 478104אהבה שירה השעון שלי מכוון אליך
חיה את הזמן שלך
חולמת כשאתה קם
אוכלת כשאתה שבע | בבמה מאז 1/2/01 23:42 לאה וקסמן / בזת הצידים העתיקה 478105אהבה סיפור קצר ממקדש אל השמש המצרי, מכרכוב מזבחו של הורוס האל ניתקה הבזה
והמריאה לשמים. עם כל חוכמת האל בקירבה היא נמסרה בהשאלה לעולם
החדש, להשלמת משימת האהבה להשלמת יעודה -שתי ביצים שנחו ברחמה
אלפיים שנה. | בבמה מאז 1/2/01 23:42 יהונתן רנדלס / בלוז שכונת מצוקה 478106פזמון שירה משוטט ברחובות שכונתי היפה:
ונלחם כדי לשרוד בין שקיעה לזריחה... | בבמה מאז 1/2/01 23:41 חנן שיינפוקס / אני אץ ברוח והרוח רצה אית... 478107שירה אני אץ ברוח והרוח רצה איתי
רץ בחוץ חופשי בין שלוליות.
רץ בגשם , והברקים מאירים את הרקיע ,
בין הבזקי האור ,מתגלים פניו השמחות... | בבמה מאז 1/2/01 11:03 רותם שלסקי / לזכרו 478108שכול שירה אנחנו ממשיכים, חייבים לא יכולים לעצור רק אתה נשארת.
אסור להפסיק, חייבים להמשיך ממשיכים בדרך שהתחלת.
סללת לנו כביש והפסיקו אותו בלי לשאול אותנו,
סללת לנו כביש והפסיקו אותו בלי להגיד לנו. | בבמה מאז 1/2/01 11:02 שליו בן-ארי / באר משאלות 478109שירה חבוקים היינו כאשר הלווין נבלע בצל עולמנו,
היינו תפורים בכפות ידינו,
ועם עמוד הרוחות עמדנו אנחנו,
חסרי אונים אל מול האור הנעלם,
ועדרי עננים סתמו על הבאר את הסוף, | בבמה מאז 1/2/01 10:59 שליו בן-ארי / תרנגולים של כפרות 478110שירה אתם מפוזרים על פני האדמה,
למען אויבכם המחייך כשהוא אוחז בגופתכם הגדומה.
והוא חוגג, טובל מגף בשלוליות של בוץ אדום,
כבר לא תדעו שהענקתם לו גבורה גדולה היום.
זקנו שחור ,רובה מונף, יורק צרורות של גאווה,
למען האיסלאם אתם שרופים, | בבמה מאז 1/2/01 10:58 שליו בן-ארי / נהר הדם 478111שירה הגרמנים עוד שם, הם לא הלכו.
הגרמנים עוד צועדים,
פורצים קוים בחזית המזרחית,
ומנקבים חורים בגופי אנשים.
גאים הם צועדים ברחובות פאריס,
ונערות לונדוניות בזרועות קצינים אפורים. | בבמה מאז 1/2/01 0:39 שליו בן-ארי / אפריל 478112שירה השואה מתחילה מעט אחרי שאהבתי,
תל- אביב כבר אינה אדישה.
יש גופות ברחובות מכתשים וצעקות,
ואני חסר רק מגע חם של אישה. | בבמה מאז 1/2/01 0:38 שליו בן-ארי / הזמן שייך לחיים 478113שירה שני להבים של אש,
היה לילה, הנחל בוער, המטעים זוהרים.
וכבר תמונות מנותצות על רצפת שיש,
זכוכית שבורה, מסגרת מעץ,
ותמונה. | בבמה מאז 31/1/01 20:10 ג'ני שלאקמן / "בואי ננהל קשר פתוח" 478114פרגמנט "ליטל"- הוא אמר בקול מתחנף. "זה שפיסית אני אהיה עם בנות
אחרות, לא אומר שלא אהיה שייך רק לך. בנפש, רק את תהיי החברה
האמיתית שלי, וזה שאני אתפוס זיונים מדי פעם לא ישנה כלום. | בבמה מאז 31/1/01 20:07 סטפנו דימרה / הסוף 478115אהבה נכזבת סיפור קצר ביום שאחרי זה קרה, היא ביקשה לדבר איתו.
הוא הקשיב כשהיא אמרה שאין ביניהם את מה שהיה, שזה לא הוא
ושהיא השתנתה והוא לא.
העיניים שלה שנדמה כאילו פזלו כל הזמן למקום אחר והפה שלה
שדיבר על התפוררות הקשר שלהם מעולם לא נראו רחוקים יותר. | בבמה מאז 31/1/01 19:06 מיטל בן יוסף / הפנס 478116סיפור קצר הפנס מטיל אורו על הרחוב. בתול מאנשים פרט אליה. אישה בדמי
ימיה, מביטה אל האורות. "זה אותו הדבר" היא חושבת "כבר שישים
שנה, זה אותו הדבר". מבטה חולף על פני הבתים, והעצים,
התמרורים, והחנויות. "זה אותו דבר" היא אומרת. שוקעת בהרהוריה
הנוגים. | בבמה מאז 31/1/01 18:57 ריין קינג / כשאני אהיה גדול 478117פואנטה סיפור קצר קמתי ב-7 כרגיל, לצלצול השעון הנוראי. ציפיתי לעוד יום משעמם
שבו הולכים לבית ספר, לא שזה שינה בהרבה - כבר הייתי רגיל
לכאלה. | בבמה מאז 31/1/01 11:52
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
מעשה בארבעה
שהלכו בפרדס
כ"ץ, בדרך לבני
ברק.
אחד נדקר, אחד
נגמר, אחד נבצר
ורק לאלישע לא
נשאר. מה עשה?
קיצץ בנטיעות.
רבותינו, הגיע
זמן קריאת
געוואלד לאומית! |
|