|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
סתם איתי / הפרוזה של ארז 478058אורבני סיפור קצר הסתכלתי עליו עוד פעם, קמנו מהספסל והתחלנו ללכת, משוטטים
ברחובות כמו כלבים, כמו אמנים. מסתכלים על אנשים טיפוסים, אני
ביראת כבוד, הוא בזלזול, שנינו נישן הלילה על הספסל בארלוזרוב. | בבמה מאז 11/2/01 5:41 אייל רכטר / ]הזמן שעובר לא מרפא את הפ... 478059אהבה שירה הזמן שעובר לא מרפא את הפצעים
רק מכסה אותם במין שכבה דקיקה, שקופה
של חומר הגנה שביר. | בבמה מאז 10/2/01 23:01 יושי ינון מיטסו / קטע מיום בחייו של מתבגר 478060ג'ננה סיפור קצר העולם המשיך בסיבובו, בזמן שינון ישב כמו גוש על הספה בחדר
שלו, וצפה בטלוויזיה 48 אינץ', באיזה סרט מאנגה בדי וי די.
העולם, בחוצפתו, המשיך בסיבובו גם כשינון קם לקחת משהו לשתות.
טקילה עם מיץ תפוזים והופ! ישר לגרון. | בבמה מאז 10/2/01 5:21 קובי ליברמן / גברת פלפלת ומר פלפל 478061סיפור קצר לפקיד הקבלה בבית המלון הם היו מוכרים כגברת פלפלת ומר פלפל,
כך הם נרשמו כשכרו שוב חדר להמשך היום.
זה לא שהיה לו גדול במיוחד, אבל הטכניקה, הזריזות, הנחישות, זה
מה שמשך אותה.
וזה לא שהיו לה גדולים במיוחד, אבל ההחלטיות, האינטנסיביות,
השתלטנות, מצאו חן בעיני | בבמה מאז 10/2/01 5:12 קובי ליברמן / אל תדברי על אריק 478062סיפור קצר נעמה מרטה את השערה המיותרת האחרונה מהגבות שלה, סדרה את חצאית
המיני שלה, ויצאה מהשירותים בשדה התעופה. בדיוק אז, אבל בדיוק
באותה שניה, עברה שני ליד הדלת. | בבמה מאז 10/2/01 5:09 צ'ארמלס גרל / לבד 478063פרגמנט אני נכנסת לחדר שלי. אני לבד בבית. פותחת את הדלת ונכנסת לחדר.
סוגרת אחריי את הדלת. למה? אף אחד לא ייראה. | בבמה מאז 10/2/01 5:05 יושי ינון מיטסו / שלום פוגש בגורל 478064משל סיפור קצר שלום לא היה בחור מכוער ממש, אבל הוא גם לא היה יפה ממש.
התכונה האחרונה מנעה ממנו תמיד להשיג את הבחורות שרצה, בגלל
שהיה בחברה שרק הכי יפים וספורטאים מקבלים את כל הכוסיות,
ואנשים כמוהו, שלא היו יפים ממש, או ספורטאים ממש, אבל חכמים
ונחמדים | בבמה מאז 10/2/01 5:03 עופר בור / ביטון 478065אינטרוספקטיבי סיפור קצר ביטון היסס. ' אלה צריך לגמור אותם כשהם עוד קטנים' נזכר ששמע
כבר הרבה פעמים. ' אלה כמו זבובים - אחד מוצא משהו באים אחריו
עוד אלף' . יעמדו ליד הגדר יצעקו ינדנדו בסוף יקללו, יזרקו
אבנים, יהיה בלאגן. מה הוא צריך את זה ועוד ביום שהגדוד
משתחרר. | בבמה מאז 10/2/01 4:49 אנטי סטטי / נסעתי לתומי 478066קונספירציה מונולוג אבל מי זוכר כבר עברו שלוש שנים. | בבמה מאז 10/2/01 3:24 איתמר שטינמץ / איפה אתה שרוליק? 478067פרגמנט למה כולם ממהרים לברוח מהארץ ולנטוש אותה בעת צרה?
ובכן הפטריוטיות הישראלית כבר אינה מנת חלקם של רבים, וזה לא
ממש מפליא, מי מזדהה עם הדימוי הערסי חסר הנימוס של הישראלי
החדש? | בבמה מאז 10/2/01 3:21 עננה אל-שמר / יום שרב 478068סיפור קצר זה היה יום עצבני שכזה, שום דבר לא הצליח, מזג אוויר מחורבן 40
מעלות בצל, והמזגן לא עובד והדוד נתקע ויש רק מים חמים ושורף
כבר מבפנים, תל אביב לא נראתה כל כך מיוזעת מקודם. כל החלונות
בבית פתוחים והשכונה נראית רגועה, אין נפש חיה ברחובות- כולם
במזגן. | בבמה מאז 10/2/01 3:19 ש אני / ליצור 478069ייסורים סיפור קצר ואתה מתחיל להרגיש שכל מקום שלא תפנה אליו את הראש חסום בקיר
בגובה של לפחות חמישה מטרים. | בבמה מאז 10/2/01 3:13 עננה אל-שמר / יורד גשם 478070שירה יורד גשם על החלון
אני לא רואה אותך
פעם אמרו לי שגשם זה דמעות
שבוכים מלמעלה כשמישהו נכנע
כמו שאני נכנעתי לך. | בבמה מאז 10/2/01 3:09 עננה אל-שמר / כחול 478071שירה שתי ספינות קשורות למזח
חול זהוב על שפת המים
ים עמוק גועש עד פחד
יום אחרי סערה | בבמה מאז 10/2/01 3:09 עננה אל-שמר / קוצ'י גורדון 478072סופני סיפור קצר קוצ'י התאבדה ביום רביעי בבוקר.ביום שלישי בערב היא התקשרה
אליי. דיברנו למעלה משעה בטלפון דיברנו על החיים והעולם וכמה
כייף יהיה לטוס ביחד בפסח לאיטליה. בערך בשעה תשע בבוקר היא
חתכה. פשוט ככה באמבטיה של הבוקר. | בבמה מאז 10/2/01 3:08 איתי ליברמן / נשבר 478073ביתספר סיפור קצר הגעתי עם עוד אנשים למקום הזה, היו פה מאות אנשים, ענקים
ומפחידים, הייתי המום והשתגעתי, הייתי בטוח שסופי קרוב, שאני
הולך למות, להישבר ולהיהרס, שיתעללו בי עד סוף ימי. | בבמה מאז 10/2/01 2:59 איתי ליברמן / 70 נופלים 478074מצב שירה אין הזמן להמשך החיים
זה עלה באוויר ונפלו אנשים
70, 70 נשמות בקירוב | בבמה מאז 10/2/01 2:58 ש אני / הפחד לצאת 478075מצב שירה "וכשאני רוצה לצאת מעצמי"-לאנשים שרוצים לצאת מעצמם ולא יודעים
איך, מתי ולאן... | בבמה מאז 10/2/01 2:26 נעה קליין / דברים שלא מספרים לאמא (א'... 478076סופני סיפור קצר אני זוכרת את הפעם הראשונה שחשבתי לחתוך את הוורידים. בדיוק
חזרנו הביתה והייתי כל כך מאוכזבת, כל כך מיואשת... הרגשתי
כאילו כל החיים נשאבו ממני ממילא, אז מה זה משנה אם אני אשאב
בעצמי את כל השאר? אני רק אקצר את כל התהליך... | בבמה מאז 10/2/01 2:24 איתי ליברמן / אגדות פתח תקוה 478077סוריאליזם סיפור קצר מוטי הפתח-תיקוואי בא ומוריד לשמעון המשוגע מבת ים צ'קלויין,
שמעון צורח מכאב ושוכב על הרצפה הקרה שבמועדון. כל המליציות
מתכוננות, רואים כי קרב מתחיל.
פתאום ביטון, החבר של שמעון וסיטון צורח:"קדיממממהה!!". | בבמה מאז 10/2/01 2:23
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
בי מיר ביסטו
שיין
יגאל עמיר, בעוד
נסיון להרשים את
זאת שאהבה את
התל אביבי. |
|