New Stage | במה חדשה | רשימת היצירות

אתם יודעים איך זה בעיתונים, כשמישהו מתאבד תמיד יש על זה
כתבה. קמים בבוקר, קוראים את העיתון, ורואים מול העיניים כתבה
כזו יפה שהקדישו לה חצי עמוד.
אותו דבר איתי, רק שהפעם קמתי וראיתי את ההורים שלי. המבט על
פניהם הסגיר שמשהו רע קרה ומיד התחלתי לחשוש.

בבמה מאז 18/2/01 15:15

יוני מיכאלי

חומת הזכוכית

477891

מונולוג

מרגיש עצור בכל דבר

בבמה מאז 18/2/01 15:11

עומר גולן-גינזבורג

הפארק הלאומי 1+2

477892
הומור

סיפור קצר

הפארק הלאומי שקט עכשיו. באמצע השבוע כימעט ואין אף אחד שיבוא
לעשות כאן על האש.
אין מי שיבוא לשחק כדורגל בדשאים הרחבים.
איש לא שט על סירות הפדלים הכתומות, מתקלפות, אשר צפות להן
עכשיו לבד קשורות בשלשלאות ברזל כבדות, כמו אסירי עולם

בבמה מאז 18/2/01 15:08

שרון ליפז

פתיחת שדות

477893

שירה

כל בוקר, במקום המדויק בו נפתחים השדות,
מתלקטים בי הרעיונות,
כמו גרגרים ופטריות.

בבמה מאז 18/2/01 15:03

יוני מיכאלי

פרפר מהצד

477894
שירה

הקראה

שואל על פרחים שנבלו,
ועל אנשים שהלכו,
שואל על הילדים שגדלו,
ועל הציפורים שפרחו.

בבמה מאז 18/2/01 15:02

יוני מיכאלי

ניסיתי לשכוח

477895
אכזבה

שירה

ניסיתי, אני יודע שניסיתי.
הדמעות וההסוסים, הבנתי בזבזתי את זמני

בבמה מאז 18/2/01 14:59

עומר גולן-גינזבורג

איש נגד שפם

477896
הומור

סיפור קצר

אי אפשר לסמוך על אנשים עם שפמים..
יש להם משהו להסתיר שם ?

בבמה מאז 18/2/01 14:59

יוני מיכאלי

מראה תעתועים

477897
אהבה

שירה

רוצה ולא מעיז
הספק, הדמיון והאשלייה

בבמה מאז 18/2/01 14:46

מירנדה קרוז

/ ISRAEL 477898

תסריט

תסריט מוכר ומנוכר, אישי ומאוד אוניברסלי. בעיקר והכי הרבה-
ישראלי.

בבמה מאז 18/2/01 14:40

מירנדה קרוז

מציצנית

477899

מונולוג

לפני שש שנים, התקלחתי בבית, ופתאום- שתי אצבעות עבות ניגבו את
זגוגית החלון הקטן של המקלחת הפונה אל החוץ. ואני קפאתי. מישהו
רוצה להציץ לי!!
מונולוג קטן על יצרים ואשליות.

בבמה מאז 18/2/01 14:36

ש אני

הרס עצמי

477900
גיהנום

שירה

אני הולכת בדרך, ועוברת בעיניים עצומות על פני השלט המודיע על
דרך ללא מוצא.
אני יורה מילים מפי, ומייד מתחרטת ואין דרך חזרה.

בבמה מאז 18/2/01 14:33

עומר לדו

יבשות

477901

שירה

ותלך ואני מחבקת בושה
אפורה, כאובה ונפערת
לעד
אמעד

בבמה מאז 18/2/01 14:07

עומר לדו

ואת רואה אותו עומד

477902

מונולוג

ואת רואה אותו עומד, במרחק נגיעה ממך, או במרחק של נצח.
וכמו אלף פעמים לפני, היית מוותרת על השמש שתזרח מחר לו רק היה
קרב, לו רק היה מביט בך, לו רק היה מעביר יד מחוספסת על
צווארך.
ואת לו מהות העצב, והכל ולא כלום, ואולי כל חייו ואולי זה לא
הרבה.

בבמה מאז 18/2/01 14:07

עומר לדו

בספינה שטובעת

477903

שירה

בספינה שטובעת
יושבת לבד
ולא מחכה
לאף אחד

בבמה מאז 18/2/01 14:04

עומר לדו

לבד בתוך אולם גדול

477904

שירה

אני יושבת לבד בתוך אולם גדול
והאולם קצת מלא וקצת ריק מהכל

בבמה מאז 18/2/01 14:04

עומר לדו

סיפורו של אדם

477905

סיפור קצר

... אז האיש הזה, שאנחנו מדברים עליו, בתחילה הוא היה תינוק.
הוא נולד ביום אחד. איזה שהוא יום. הוא יכול היה להיוולד יום
קודם או יום אחר כך, אולם דווקא ביום ההולדת שלו, אז הוא
נולד.
מייד כשנולד, נתנו לו הוריו הטריים שם.
עוזי, אהרון, שחף - שם כלשהו. זה כלל

בבמה מאז 18/2/01 14:00

יעלי קיסר

לפרוץ

477906

שירה

אבל לאט לאט אתה נרגע,מקבל עליך את השלווה ולומד לנצל את
הרגע..

בבמה מאז 18/2/01 13:43