מוטי ברונשטיין

/

פשע ירוק

477355

שירה

הנה חבר עם פנים מחייכות מוציא מהכיס סיגריות ירוקות "תעשן", "תתעודד", "נעופף למרחקים" בא שוטר שם עליי אזיקים עכשיו אני שונה מכל האחרים ההבדל הוא שהם לא פושעים

בבמה מאז 18/3/01 15:30 

בלק פלאואר

/

עכשיו גם הם

477356

שירה

מחייכים, חושבים שהם מבינים. מחייכים, מבטיחים הבטחות. מחייכים, רק מחכים שכבר נלך. מחייכים, חושבים שהכל הם יודעים.

בבמה מאז 18/3/01 15:16 

סער קורן

/

רכבת בוקר

477357

סיפור קצר

העיניים שלי פונות לבחון את שותפיי לקרון. אין הרבה אנשים ברכבת בשעה זו. ברביעיית המושבים שמצדי השני ישן חייל צעיר, וכשהכרוז חוזר על דבריו, הוא ניעור לפתע משנתו הטרופה, נועץ מבט עצל בחלון, ואז מפנה את מבטו לעברי.

בבמה מאז 18/3/01 15:04 

עומר שחר

/

מסיבת תחפושות

477358

סיפור קצר

בהתחלה היינו יחד, שלושה אך בעיני רק שניים, כאשר הפכנו לארבעה התחלתי לתהות. הוא הופיע משום מקום זוחל כמו נחש מיומן לעבר הטרף, והיא מצידה אהבה להיות העכבר. ואני חשבתי שמצאתי לביאה לוחמת, החלטתי להילחם הרי האריה כל תפקידו הוא להגן על הלביאה.

בבמה מאז 18/3/01 15:00 

עומר שחר

/

אחי

477359

שירה

בערב אביב כשהרוח תנשב סביב אזכור אותך לעד המלאך המיועד

בבמה מאז 18/3/01 14:54 

שרון ממם

/

ילדה של גשם

477360

סיפור קצר

היא היתה ילדה של גשם, היא אהבה אותו יותר מכל דבר אחר, את גשם, כשהוא ירד היא היתה שמחה ותמיד רקדה ושמחה בו, היא היתה אז צוחקת צחוק מתוק, שרק שמעו אותו בגשם, היא היתה הילדה שלו, של גשם.

בבמה מאז 18/3/01 14:52 

שאול אמסטרדם

/

רשמים מנערות ליל אמש

477361

פרגמנט

הנהג פתח את החלון ושאל לאן אנחנו רוצים. זה שבא לקחת אותי אמר לכותל, והנהג הסכים. נכנסנו. התיישבנו מאחורה. הנהג אמר לו לכבות את הסיגריה. הוא שאף ממנה ואחר כך הטיס אותה דרך החלון. אחר כך הנהג התניע ונסענו.

בבמה מאז 18/3/01 14:51 

ליאת קורן

/

שמרית

477362

שירה

בכל פעם שהיא פתחה את המקרר היא ראתה את השם שלה על קופסת השמרים ומיד סגרה אותו בכעס.

בבמה מאז 18/3/01 14:46 

עמוס כפיר

/

מילואים 98

477363

שירה

גבעה של טרשים עלי הר בצפון. בדרך נפתלת עולים לחרמון.

בבמה מאז 18/3/01 14:45 

דה ואן וית נו הט

/

מארק דייויד צ'פמן ופגישתו...

477364

סיפור קצר

אל מול האיש המזוקן התגלה פרצופו הנבוך של מארק דייויד צ'פמן, שהיה יותר המום מאשר עצוב, או זועם. הוא הסתכל מסביב, עד שעיניו פגשו את עיני האיש המזוקן. עוד 10 דקות עברו עד שאחד מהם פצה פיו. האיש המזוקן גילה סבלנות מרחיקת-לכת.

בבמה מאז 18/3/01 14:40 

אבי גייסט

/

אני

477365

הגות

 

שירה

אני עם עצמי בים המלח. באתי לעסות חיים בים המוות והמלח צורב את פטמותי ...

בבמה מאז 18/3/01 14:35 

אבי גייסט

/

מחשבות

477366

הגות

 

שירה

מחשבות רצות בי, במקביל, בטור וכולן בסדר עדיפות לעומתי...

בבמה מאז 18/3/01 14:29 

שאול גתרי

/

מת לא יודע אסון

477367

שירה

מת לא יודע אסון מחכים.

בבמה מאז 18/3/01 14:28 

ענבל פלדמן

/

מתיקות מסוכנת

477368

שירה

היא נופלת למטה נסחבת אחרי אותו המשהו שלא ישאר

בבמה מאז 18/3/01 14:25 

יאיר לא לפירסום

/

קיץ 97, שער פאטמה בגבול ל...

477369

סיפור קצר

שאלתי אותה אם אי פעם עשתה זאת בעמידה, ענתה לי במבוכה מקסימה שלעולם לא עשתה זאת, פרשתי את חולצתי כשמיכה, הרטבתי בלשוני בין רגליה, עינגתי אותה וזכיתי להתענג, ידעתי את בתוליה.

בבמה מאז 18/3/01 14:20 

מייגן אלפבה

/

קיץ אדום שחור

477370

פואנטה

 

סיפור קצר

שני נכנסה לחדר החשוך והחנוק בפרצוף עליז, שהשתנה מהר מאוד למראיה של חברתה הטובה. "מה עובר עליך? יושבת פה בחושך עם כל התריסים סגורים?" אמרה בזמן שפתחה את החלון וגיששה אחר המתג. "את נשמעת כמו אמא שלי." היא פלטה.

בבמה מאז 18/3/01 14:02 

איתי ליברמן

/

מנגל ירח

477371

מדע בדיוני

 

סיפור קצר

"ייתכן!", אמר אלעד בכבדות דעת. "זהו צעד קטן לישראלי, צעד גדול למנגל העולמי!", ניסה שוב אורי להביא משפט חשוב להיסטוריה, ושוב נכשל. "נכנסים?", שאל אלעד. "נכנסים!", פקד אורי.

בבמה מאז 18/3/01 13:22 

נטע נתן

/

טמבל

477372

גן עדן

 

סיפור קצר

חור תקוע בסוף העולם לא קרוב לשום מרכז או עיר אז מה בעצם עושים בגן עדן אם אין שוטרים לקלל ונהגי מוניות לריב איתם? והכי גרוע זה הטמבל הזה שקורא לעצמו אלוהים והבן הדביל שלו עם האמא השרמוטה שלו אלק בתולה מה היא לא מבינה שבגן עדן אין בתולות ושהזין של אלוהים ג

בבמה מאז 18/3/01 13:20 

שרלוטה הולנדר

/

ביטחון עצמי

477373

סיפור קצר

הוא לא בחור מוצלח במיוחד. ושום דבר לא הולך לו. אולי זה מפני שהוא לא חכם. אולי עקב הפגמים החיצוניים. ואולי בגלל הקפה. כן, זה בודאי בגלל הקפה.

בבמה מאז 18/3/01 13:17 

שרלוטה הולנדר

/

מערוך

477374

סיפור קצר

כבר כשהייתה ילדה קטנה, ידעה כי היא תגדל להיות מישהי מפורסמת. אבל לא כמו כל אותן כוכבניות קולנוע זולות, חוה רובינא ידעה, שהיא תשיג את הפירסום שלה בעבודה קשה. עבודת ידיים. ללוש ולרדד.

בבמה מאז 18/3/01 13:14