|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
דניאל ספלוויבר / פרק סיום 477280סאטירה סיפור קצר השעה שבע שלושים ושמונה בדיוק, אני יוצא מהבית, מנשק את אמא,
מנופף שלום לאחותי ולאחי, לוקח את הסנדוויץ' והתפוח בשקית
הנייר החומה שאמא שלי ארזה ויוצא מהבית. האוטובוס הצהוב יוצא
בדיוק כשאני יוצא מפתח הבית,אפילו לא שמתי לב שבישראל אין כאלה
אוטובוסים | בבמה מאז 18/3/01 19:15 עינת וקסלר / סינדרלה 2000 477281שירה היום, זה כבר לא הולך
כל כך בפשטות -
עם נעליים זה קל
לעשות טעות.
תסתובב עם נעל
על כרית של קטיפה
וכמעט כל רגל סתמית
תכנס לעטיפה | בבמה מאז 18/3/01 17:34 קומו דור / סוף עידן התמימות 477282התבגרות מונולוג זוכרים את הזמנים בהם נהננו כל כך מקרטיב שאבא קנה לנו ?
כשישבנו על רגלו של סבא ושמענו סיפורי גבורה רבים ?
כששמחנו כל כך שאמא או אבא הביאו לנו ממתק קטן מ"העבודה" ?
או שסתם הבטנו לשמים וראינו קשת בענן ? | בבמה מאז 18/3/01 17:31 חיים וינטראוב / קונצ'רטו לרורשאך ולסופראג... 477283עיבוד ממוחשב דיגיטל ארט בבמה מאז 18/3/01 17:13 אגס ירוק / מלחמת טילים 477284אירוטיקה סיפור קצר כאשר הטיל שלי מתרומם ביראה, ארה"ב מוסטת הצידה,
מפנה מקומה, נרעדת למראה הכלי השלוף, המאיים. | בבמה מאז 18/3/01 17:13 יוחאי אהרון / קרוב לתנוך אזנך 477285אהבה שירה קרוב לתנוך אזנך אני מניח את שפתיי... | בבמה מאז 18/3/01 16:57 איתי אלתר / כשאני רעב 477286מחאה שירה כשאני רעב אני אוכל...
במבה, חצילים, צ'יפס, סלט וחמוצים | בבמה מאז 18/3/01 16:55 עומר גולן-גינזבורג / the one 477287אינסטרומנטלי מוסיקה קטע אינסטרומנטלי - the one
הוקלט באולפני החדר, ר"ג
לחן ועיבוד : עומר גולן. עריכה ומיקס : עומר גולן וחזי גרוס
גיטרה אקוסטית : עומר גולן
גיטרה חשמלית : עומר גולן
קולות : עומר גולן ואיל ב.
קונגוס : עומר גולן וחזי גרוס
סינתיסיזר : חזי גרוס | בבמה מאז 18/3/01 16:54 פל אפלגר / גיבור ציפור 477288מצב שירה כמו גיבור ציפור רוצה לפרוש רגלי בקרקע נוגעות ומתיסרות | בבמה מאז 18/3/01 16:52 יפתח בראודה / א',ב',ג',ד',ה',ו'... 477289סיפור קצר אני נזכרת בלילות הארוכים שלנו. בנשיקות הנשכניות שלו. עד זוב
דם. הטעם הזה בפי. כמו שני כלבים היינו. לסתותינו נעולות זו
בזו. נעולות על הגרונות. מתוך שינה שינן את האלף-בית:
א',ב',ג',ד',ה',ו'... פחד לשכוח. לא פעם אמר לי: "אם לא הייתי
משורר הייתי רוצח". | בבמה מאז 18/3/01 16:41 שי ו. / יש לי רק כרטיס לאושר 477290סיפור קצר תכלית המבחן לבדוק את הרוח שבאדם.
הרוח אינה הנפש של האדם, אינה גם איזה ישות קוסמית גלובאלית או
הילה שממשיכה לחיות אחרי מות גוף האדם.
הרוח היא מחשבתו של האדם במקום שאין בו תיוג ואין בו מילים,
מקום שבו התכונות האנושיות לא קימות יותר. | בבמה מאז 18/3/01 15:54 עמית פאר / אני, מיכל ואיאן מקרגור 477291זכרונות סיפור קצר מה זה הקטנוניות הזאת, אני מדבר פה על מיכל, פור גוד פאקינג
סייק, ואם הייתי חושב קצת יותר מהר מהחלודה הג'ינג'ית הזאת
והייתי מבקש קודם היא הייתה קמה ומכינה לי קפה. | בבמה מאז 18/3/01 15:48 עצ דובדבנ / העיקר לחייך 477292ייסורים מונולוג ...שמעתי פעם כשמחייכים מרגישים טוב בפנים, ושוכחים מהכל פשוט
הופכים שמחים...
...לא נורא תמיד יבוא מחר, יבוא עוד איזה בוקר של חיוך מאולץ
ואף אחד לא ישאל ואף אחד לא ינעץ מבט... | בבמה מאז 18/3/01 15:31 מוטי ברונשטיין / אפאטיה 477293שירה לנתק כל מגע
לשכוח מאהבה
להגיד ללב שלי
"חבר תרגע" | בבמה מאז 18/3/01 15:30 מוטי ברונשטיין / פשע ירוק 477294שירה הנה חבר עם פנים מחייכות
מוציא מהכיס סיגריות ירוקות
"תעשן", "תתעודד", "נעופף למרחקים"
בא שוטר שם עליי אזיקים
עכשיו אני שונה מכל האחרים
ההבדל הוא שהם לא פושעים | בבמה מאז 18/3/01 15:30 בלק פלאואר / עכשיו גם הם 477295שירה מחייכים, חושבים שהם מבינים.
מחייכים, מבטיחים הבטחות.
מחייכים, רק מחכים שכבר נלך.
מחייכים, חושבים שהכל הם יודעים. | בבמה מאז 18/3/01 15:16 סער קורן / רכבת בוקר 477296סיפור קצר העיניים שלי פונות לבחון את שותפיי לקרון. אין הרבה אנשים
ברכבת בשעה זו. ברביעיית המושבים שמצדי השני ישן חייל צעיר,
וכשהכרוז חוזר על דבריו, הוא ניעור לפתע משנתו הטרופה, נועץ
מבט עצל בחלון, ואז מפנה את מבטו לעברי. | בבמה מאז 18/3/01 15:04 עומר שחר / מסיבת תחפושות 477297סיפור קצר בהתחלה היינו יחד, שלושה אך בעיני רק שניים, כאשר הפכנו לארבעה
התחלתי לתהות. הוא הופיע משום מקום זוחל כמו נחש מיומן לעבר
הטרף, והיא מצידה אהבה להיות העכבר. ואני חשבתי שמצאתי לביאה
לוחמת, החלטתי להילחם הרי האריה כל תפקידו הוא להגן על הלביאה. | בבמה מאז 18/3/01 15:00 עומר שחר / אחי 477298שירה בערב אביב
כשהרוח תנשב סביב
אזכור אותך לעד
המלאך המיועד | בבמה מאז 18/3/01 14:54 שרון ממם / ילדה של גשם 477299סיפור קצר היא היתה ילדה של גשם, היא אהבה אותו יותר מכל דבר אחר, את
גשם, כשהוא ירד היא היתה שמחה ותמיד רקדה ושמחה בו, היא היתה
אז צוחקת צחוק מתוק, שרק שמעו אותו בגשם, היא היתה הילדה שלו,
של גשם. | בבמה מאז 18/3/01 14:52
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
"מוניקה? כן,
כן, אני זוכר...
היא הייתה בערך
בגובה הזה,
לא?"
ביל קלינטון
מקבל ידיעות על
תביעה משפטית.
(מרגלית הורסת
בדיחה ויזואלית) |
|