|
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
פל אפלגר / אל תבוא שלא תלך 477010היפרדות שירה שלא תלך אל תבואו
שהים הגדול ביננו יפריד |
בבמה מאז 19/3/01 11:01 פל אפלגר / ברכת הרב 477011אלוהים שירה הלכתי אתמול לקבל ברכה
אני שצוחקת ממגבעת שחורה
הרגשתי לפתע רוצה ברכה |
בבמה מאז 19/3/01 11:00 נועם גונן / חייל של פחד 477012מצב שירה תלך ותילחם, ותגן על המציאות,
ותזכור שאתה, עוד יכול מזה למות,
חייל של פחד, חייל של מלחמות רעות,
תילחם בכאב, ותגן על הדמעות. |
בבמה מאז 19/3/01 10:40 מורן ליגטי / מנועה 477013שירה מחשבות שטות בריק אינסופי
לא מתחברות אחת לשנייה
מנועת דבק ההוויה. |
בבמה מאז 19/3/01 10:38 נועם גונן / רגע של ייאוש 477014אכזבה שירה והוא שוב יושב, וסופר את הדמעות,
ומדליק לו עוד סיגריה, מעביר את השעות,
וחושב.., על כל מה שקרה,
אומר שזה לא נורא,
שיש לו עוד תקווה. |
בבמה מאז 19/3/01 10:37 ניקולס קופיטמן / סינדרום הראש הקטן (אגדה) 477015סאטירה סיפור קצר לאט לאט, ככל שגבר דכאונו של הגוזל, על שלא הצליח לגרום לשאר
הגוזלים והציפורים לראות את צדקת דרכו, והבין שהוא בודד
במערכה, החל ראשו לקטון... ולקטון... ולקטון... עד שהיה בגודלו
של הציפור האחראית על השקיית העציצים בכל רחבי האירגון... |
בבמה מאז 19/3/01 10:36 איל אי / אני לא בטוח שאני בכושר 477016התבגרות סיפור קצר זה נורא כיף, הריצה האינסופית הזו אחרי מטרה שאתה יודע שאף פעם
לא תושג, אבל נהנים מהדרך. מי שרוצה להנות כמובן. מסתכלים על
הנוף, נהנים מהחברה, ו... לא תמיד רוצים להגיע לקו הסיום. הרוב
לא. כי אחרי שאתה מסיים לרוץ, אין לך יותר מה לעשות. |
בבמה מאז 19/3/01 10:17 נקסוס שש / בין שינה לערות 477017זכרונות סיפור קצר והכל מסתדר מצוין, למעשה בדיוק כמו שזה הסתדר קודם לכן. אבל
הפעם את פונה דרומה.
פתאום את מגלה שכל החברים שלך התגייסו ורק לך נותרו חצי שנה של
ריק.
פתאום נמאס לגמרי מהעבודה במדים זרחניים.
פתאום ההורים מתחילים להתעניין לשאול, לחייך ולחפור. |
בבמה מאז 19/3/01 10:13 איל אי / ישמעאל 477018מלאכים אלוהים והשטן סיפור קצר אבא קנה לי משחק מחשב חדש. משחק שצריך להרוג בו ערבים. אבא
אומר שכדאי שאני אתאמן לצבא ובסוף אהיה מג"בניק כמו שהוא היה
כי זה הכי טוב. אבא רוצה שאני אשחק במשחק כמה שיותר אבל אני לא
רוצה כי הוא מגעיל אותי. יש בו הרבה דם וראשים שמתפוצצים. |
בבמה מאז 19/3/01 10:09 איציק גרינוולד / כדור זכוכית 477019זכרונות סיפור קצר יש לי בחדר על השידה, כדור זכוכית גדול. לא יותר גדול מבלון
ממוצע, בגודל של כל כדור המוכר לכם. קיבלתי אותו מאבא שלי
כשהייתי בן שלוש. אני לא זוכר את הרגע אבל אמא אומרת שהייתי
נורא מאושר כשקיבלתי אותו, ושהיא בחיים לא ראתה אותי כל כך
מאושר בגלל משהו. |
בבמה מאז 19/3/01 10:04 עודד שרון / חייו העגומים של ילד גפרור 477020שירה כשילד- גפרור נולד, הייתה מבוכה בגללו
ולבסוף אביו שאל אם זה אפשרי
שהילד לא שייך לו
אלא לשכן האירי |
בבמה מאז 19/3/01 10:00 ענבר ורד / ברגעי החסד שלך 477021בלדה שירה ברגעי החסד שלך
אתה מבין ללב דואב,
אתה אף פעם לא לבד,
אתה יודע לחייך,
וזה עוזר מעט. |
בבמה מאז 19/3/01 10:00 איל אי / הלכתי לאט 477022פואנטה סיפור קצר הנה היא. החסרת בית עם השמלה. שמלה שבטח פעם היתה מאוד יפה
והיום היא כבר סתם סמרטוט. בטח פעם האישה הזו נראתה למישהו
נורא יפה. היום היא סתם מקומטת עם שיער או יותר נכון בלי שיער
שפשוט לא נחפף כבר לפחות 20 שנה. |
בבמה מאז 19/3/01 9:59 סקייז אוף טירז / משהו טוטאלי 477023סיפור קצר אבל בינתיים? בינתיים מי אתה בכלל? אתה סתם ילד-סתיו שמקשיב
לעלים נופלים. סתם ילד-סתיו שמתגעגע. |
בבמה מאז 19/3/01 9:54 מוטי ברונשטיין / לעוף 477024סיפור קצר אני חושב שכשנולדתי חתכו לי את הכנפיים. לא הייתי אמור להיות
בנאדם רגיל.
אני מרגיש את הנסיון הזה להתרומם. כל אטום בגוף שלי מננסה
להתרומם, לרחף.
כוח המשיכה מחזיק אותי בן ערובה בניגוד לרצוני.
אלוהים למה אין לי כנפיים? |
בבמה מאז 19/3/01 9:49 נועיה וולק / מוטאציות 477025סוריאליזם סיפור קצר כשאני מתעורר בבוקר למחרת אני רואה אותה עומדת ומביטה בי
בחרדה. "מה קרה?" אני שואל. "אהה," היא מגמגמת, "אני לא בדיוק
יודעת." אני קם במהרה מהמיטה ורץ להביט במראה. מהמראה נשקפת
אליי דמותי הסגולה. מסתבר שבמשך הלילה הפך עורי לסגול חציל
בוהק כזה, כמו... כמו חציל |
בבמה מאז 19/3/01 9:47 איל אי / נמאס לי להסתכל על ציפורים... 477026שירה היופי בעולם הזה
זה הטמטום התהומי.
חוכמה מעושה
בכל דבר. |
בבמה מאז 19/3/01 9:39 איל אי / מה חסר? 477027מצב שירה את מסתכלת למטה.
תוהה מה פחות כואב מלסיים את החיים.
הכלים המודרניים משמיעים קולות ועפים על הכביש.
ואת? סתם עוברת מדרכה. |
בבמה מאז 19/3/01 9:38 נקסוס שש / מבטי פוזל לעבר שעון הקיר 477028פרגמנט בשנייה שבה דקה נתחלפה ושעה הפכה עגולה, אני נפלתי והתחלתי
צונחת אל קרקע מוכרת, אדמה אפורה טרושה. |
בבמה מאז 19/3/01 9:20 י.ב שומינר / העצב עושה את המשורר 477029שירה העצב עושה את המשורר
(חיפוש אחר המצת)
או שמא הבדידות? |
בבמה מאז 19/3/01 9:17
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
בזיליקום צעקני
וסלרי עצבני
הלכו לטייל... |
|
