פדרו ברדוגו

/

השאלון

475197

סיפור קצר

למה איחרת? אז אתה לא יכול לפחות להודיע? למה לא? אז למה לא לקחת איתך פלאפון? אין לך? אתה רציני? למה?

בבמה מאז 25/4/01 2:07 

אסית אייס

/

בראשית

475198

אלוהים

 

שירה

במשק כנפי היונה הצחורה, עם רוח השחרית יש קסם עדין של דממה, בדומה לימי בראשית. והשמש מעל, משגיחה מקרוב, ושומרת על איזון מיותר בין רע לבין טוב

בבמה מאז 25/4/01 2:04 

מארק גודפרי

/

הכל בראש שלי

475199

מונולוג

הפסיכולוג שלי אומר, שהדמיון הפורה שלי נובע מתסכולים ששורשיהם נעוצים עוד בילדות. האמת, שאני מאמין בכלל שהכל בגלל החברה לשעבר שלא רצתה לתת לי, החברה ההיא עוד מהתקופה בה הייתי אלוף הדוקים הארצי. למרות שגם אני בעצם לא מבין את ההקשר, ההסבר הזה מוצא חן בעיני

בבמה מאז 25/4/01 1:54 

מאי בכר

/

לא מכיר שום דניאל

475200

אהבה נכזבת

 

סיפור קצר

כשהוא פתח את דלת אחד החדרים הוא לא ידע אם לצעוק או לתפוס את תמיר ולהעיף לו את המכות של החיים אז במקום זה הוא פשוט תפס את הרגליים שלו ועף משם. הוא ירד למטה ותפס איזה שלוש פחיות בירה מאחד ששכב על הריצפה ויצא החוצה ושתה אותן בחמש דקות.

בבמה מאז 24/4/01 23:43 

אדם מעוז

/

אהבה בתשובה

475201

אהבה

 

סיפור קצר

...ואז, שוב, היא נשארה לבדה. רק היא והנוף המדכא של חדר המדרגות הריק בשעה אחת עשרה וחצי בלילה. "קשה להיות מזוזה", היא חשבה לעצמה. אם היה לה פה, סביר להניח שהיא היתה פולטת ממנו אנחה.

בבמה מאז 24/4/01 23:00 

אורון אורון

/ PRETEND 475202

שירה

was writen by oron and ariana

בבמה מאז 24/4/01 22:00 

טל פלויד

/

צללים

475203

שירה

אנא הרימו את חפציי נקו את חול אחיי מהם שימו צללים בתוך ידי אלך גם אני אחריהם.

בבמה מאז 24/4/01 21:05 

טל פלויד

/

צל מלא רחמים

475204

שירה

וילדותי הרחוקה נראית דיי קרובה מפשילה שרווליה לבוא השממה. וכולם כאן עומדים, מסתכלים, מחכים והוא עדיין פה- צל מלא רחמים.

בבמה מאז 24/4/01 21:04 

טל פלויד

/

טילי עשן

475205

ביקורת

 

שירה

והתריס קצת נפתח ומוציא חצי ראש צחנת מאבק עם סמל נדוש. אולי ברחוב אולי בסמטא......

בבמה מאז 24/4/01 21:03 

פרנק זעתר

/

כוס אמא של

475206

מונולוג

כוס אמא של העולם הזה. כוס אמא של כל האנשים שמשגעים לי את השכל. כוס אמא של ערסים. כוס אמא של סטיגמות. כוס אמא של פחדים.

בבמה מאז 24/4/01 21:02 

פרנק זעתר

/

צללים ועצים גבוהים

475207

בלשי/מתח/ריגול

 

סיפור קצר

היינו חמישה. קראו לנו "הבלתי צפויים". לכל אחד מאיתנו היה שם מיוחד שהמצאנו בעצמנו, שמות שנשמעו כמו עיוותים של שמות אירופאים. היינו נקו, סנדל, איגרוב, החברה של איגרוב ואני.

בבמה מאז 24/4/01 21:00 

יונית להב

/

הדרך לגיהנום רצופה עליות...

475208

מכתב

 

מונולוג

בבית לוינשטיין על מיטה רכה, שוכבת לה שם ילדה, ילדה קטנה בת תשע, היא שם, לא בגלל שהיא פגועה פיזית, אלא משום שהיא פגועה נפשית, שם בבית הספר בו כנראה יש גם מנהלת מזן נדיר, דאגה להטיש אותה נפשית, דאגה לפגוע בה מוראלית, ועכשיו היא שם, בבית לוינשטיין.

בבמה מאז 24/4/01 20:57 

דימה ונגר

/

תסתכלי קדימה

475209

שירה

עץ טפשות, ועץ של חוכמה, עץ התאבדות, ועץ השרדות, עץ של אינסוף, ועץ של לא כלום, עץ של תשוקה, ועץ של תבונה.

בבמה מאז 24/4/01 20:43 

דימה ונגר

/

ברחת

475210

שירה

החולות נדדו וזזו, החולות לא היו כתמול שלשום, החולות הסתירו אותך, ואני איבדתי את עקבותייך.

בבמה מאז 24/4/01 20:40 

חגי בוקשפן

/

לש"ב

475211

מונולוג

הפעם הראשונה שנלחמתי בשטח בנוי היתה בגיל שמונה אז נלחמתי בנאצים עכשיו אני נלחם בסתם ערבים.

בבמה מאז 24/4/01 20:39 

מרק אלן

/

חמש שקל מאלוהים

475212

מלאכים אלוהים והשטן

 

סיפור קצר

הם התהלכו ברחוב, ונראו רגילים, כמו כולם. אנשים פסחו עליהם בלי לדעת שמלאכי המוות מסתובבים ברחוב, אחד מהם אפילו לועס מסטיק.

בבמה מאז 24/4/01 20:38 

זוהר הופמן

/

ארמון בחול

475213

סיפור קצר

הדבר הראשון שאילנה אמרה כששאלתי אותה אם היא רוצה להתחתן היה שתוכיח שאתה באמת רוצה. ואני, אני לא טוב בדברים האלה, ביומולדת שלה היא ביקשה שאני אקנה לה משהו מיוחד, אז קניתי לה דג כחול

בבמה מאז 24/4/01 20:32 

ענת שיר

/

אדון במאי אכזר

475214

הרהור

 

שירה

מה הם רוצים שאני אהיה? עד לאן אני מוכנה ללכת? איזה מהדמיות, אדון במאי אכזר, אני צריכה ללבוש כדי להיות אני ולא אחרת

בבמה מאז 24/4/01 20:29 

נמרוד קרני

/

חלומות בנהר הירקון

475215

סיפור קצר

"הלילה... כן... מה יהיה הלילה... צריך משהו טוב, עבר עלינו יום קשה, קשה מאוד," הוא מלמל לעצמו בעוד הוא מתרוצץ בקדחתנות לאורך המסדרון הארוך המואר, שמשני צדדיו נמתחו מדפים ארוכים, שעליהם היו מסודרים כרטיסים ענקיים.

בבמה מאז 24/4/01 20:29 

ברק הראל

/

זמן.

475216

שירה

בסוף זה תמיד חזר לזה. אליך, ולמשחקים האלה שלך.

בבמה מאז 24/4/01 20:22