אמנון טיל

/

ישראל 2032: אוטופיה - חלק...

472423

היסטורית

 

מסה

אני עוצם את עיניי וחולם בשנת 2001 ומתעורר עוד שנת דור: השנה 2032 ומה אני רואה? במדינת ישראל של 2032 חיים 12 מליון איש על 23 אלף קמ"ר, 20 אלף קמ"ר של ישראל בקו הירוק ששרר עד 1967 ועוד 3000 קמ"ר נכבשו מהים ועליהם נבנו איים מלאכותיים.

בבמה מאז 5/6/01 21:54 

לי אור

/

אנחנו, כמו תמיד

472424

פרגמנט

אנחנו יושבים יחד, כמו תמיד. אני מחדדת מילים- מנסה להצחיק, מנסה לגעת. הוא עונה לי בקלילות של מומחה. כמו תמיד הוא טוב במילים.

בבמה מאז 5/6/01 21:50 

ספיר שי

/

את ואתה

472425

אהבה

 

שירה

אתה ואת.. הדבר הכי מושלם שקרה לכם בחיים..

בבמה מאז 5/6/01 21:49 

דניאל נורוק

/

מטרה

472426

הומור

 

שירה

ולבסוף נכנעתי ושחררתי את עולי.

בבמה מאז 5/6/01 21:46 

דניאל נורוק

/

שירה

472427

אהבה

 

שירה

אני חייב להיגמל אני מכור לך שירה.

בבמה מאז 5/6/01 21:45 

דניאל נורוק

/

פחד קטנטן

472428

אהבה

 

שירה

אהבתי לך, כך נדמה, שגדולה היא מתמיד חיוכך יכבוש עוד אלף ארצות. אך ידייך הרכות, שעם החץ ועם הקשת מעלות בי אילו כמה חששות

בבמה מאז 5/6/01 21:43 

דניאל נורוק

/

עושרם של עניים

472429

אכזבה

 

שירה

אל האמנזיה, שחשקתי בה יותר מבזהב כדי לא לזכור את התחושה כשעוד הייתי מאוהב, אך בעמקי הנשמה רוצה לשוב לעינויים

בבמה מאז 5/6/01 21:42 

נדב להט

/

זה היה ביום תורכי

472430

סיפור קצר

הוא ראה את כל הציפורים מתיישבות בניחותא על הגלים, ולמען האמת זה עשה לו חשק להקיא. הוא רצה שהן כבר יעופו משם ויממשו את ייעודן האמיתי בתור ציפורים, שלפחות לטעמו היה לעוף.

בבמה מאז 5/6/01 21:40 

ערן מדינה

/

יום הזכרון

472431

אורבני

 

סיפור קצר

קול הצפירה החל לגווע, מתכנס ונארז אט אט וביסודיות, כמו שטיח שאמא מקפלת, כשהיא מצווה עליי ועל רוחמה לעמוד בקצוות המנוגדים לכיוון גלגולה כדי לשמור את השטיח ישר, ואז לקפוץ בבת אחת, רגע לפני שהאריג הרך, ההופך נוקשה עת מגלגלים אותו, נוגע באצבעות רגלינו.

בבמה מאז 5/6/01 21:37 

רוני זורר

/

מחשבה אנונימית

472432

פואמה

 

שירה

זה לא שאני רוצה למות אני פשוט לא רוצה לחיות...

בבמה מאז 5/6/01 21:32 

יאיר לא לפירסום

/

חוכמת הבייגלה.

472433

סיפור קצר

אמנון היה אופה ומוכר בייגלה. עד יולי אלף תשע מאות תשעים היה לו דוכן ברחוב יפו שבירושלים. לא מדובר בסתם בייגלה, אלא אחלא בייגלה שבוסס על רכיבים אורגניים משובחים, מה שהקנה למאפו טעם משובח במיוחד, שלא לדבר על הערך המוסף של ערכו התזונתי עתיר הסיבים.

בבמה מאז 5/6/01 21:31 

נועם גונן

/

התקווה לאהבה.

472434

אהבה

 

שירה

קחי את השירים שהוא כתב רק לך, כל המכתבים בסטייל "אני אוהב אותך" קחי את המצית, תדליקי את כולם, העולם נראה כמו סרט לא כזה מושלם.

בבמה מאז 5/6/01 21:29 

עמית ליבנה

/

שלכת

472435

יחסים

 

שירה

נרוץ קדימה עד שנשתגע. נצעק מהנשמה את הכאב. הלילה את יפה , אני נוגע. לחום גופך...

בבמה מאז 5/6/01 21:18 

זו אשר זוכרת

/

כשאגדל

472436

התבגרות

 

מונולוג

כשאגדל מאוד אהיה זקנה. אגור באחת השכונות הקטנות הציוריות בירושליים, יהיה לי עדר של חתולים שיטפסו על עץ התות (הזכרי) שיהיה בחצר.

בבמה מאז 5/6/01 21:14 

זו אשר זוכרת

/

צלקות

472437

מונולוג

את הצלקות שלי אף- אחד לא יכיר. אני שומרת אותן לעצמי. אולי כי לכל צלקת על עורי מקבילה בלבי- עמוקה ועדיין מדממת.

בבמה מאז 5/6/01 21:12 

יעלי תמיר

/

עתליה

472438

פרגמנט

היא כותבת אותיות דמיוניות באצבע שלא נוגעת- מנסה להגיד לי משהו. אחרי מה אני הולך? המבטים לא מתנגשים, היא משחקת בדמיון, יודעת הכל טוב ממני.

בבמה מאז 5/6/01 21:10 

גרגור מקלאוד

/

נחש הפיח

472439

התבגרות

 

סיפור קצר

אמא חשבה שזו איזו ציפור שבטח הקימה את הקן שלה בראש הארובה, אבא דווקא חשב שזו סתם הרוח. אני לא חשבתי כלום, לא ממש עניין אותי מה שקורה בארובה של התנור, בטח שלא באמצע הקיץ כשהדבר האחרון שאתה חושב עליו זה איך להתחמם בקור.

בבמה מאז 5/6/01 21:07 

לי צנג

/

הנשיקה שהלכה לאיבוד

472440

פרגמנט

כולם אמרו לי שאם הוא לא בטוח שהוא אוהב אותי, הדבר היחיד שיוכל לשכנע אותו זה נשיקה. אני לא רציתי להקשיב להם. ולא שלא רציתי להתנשק איתו, אבל הרגשתי שאם אנחנו מתנשקים רק כדי שהוא יאהב אותי, אנחנו עלולים גם לשכב רק כדי שהוא יאהב אותי.

בבמה מאז 5/6/01 20:32 

אינדיגו מולד

/

טלפאתיה בחוט

472441

שירה

וכאשר הקשר שבחוט נפרם וכל הקול כולו נדם...

בבמה מאז 5/6/01 20:29 

עדי פוגל

/

סיפור עם סוף עצוב

472442

סיפור קצר

היא יושבת שני שולחנות ממני, מהפינה הקבועה שלי. אני יכול לראות אותה בבירור. זה כאילו מתנוססת מעליה כתובת "אני לא שייכת לכאן". אני בא לכאן כבר שנים כדי לכתוב ומעולם לא ראיתי אותה. הייתי זוכר. ואני כותב.

בבמה מאז 5/6/01 18:02