|
על רכבת שוב דוהרת
מבנימינה לחברון
אין קטר,היא לא עוצרת
מהחלון אל החלום
אין לך מקום עליה
טרמפיסט חיוור עומד בצל
אין קטר, היא לא עוצרת
תזהר מהאחר
פזמון
אלה רגעים
של אף אחד ,של אף אחד
הם נמצאים
בכול אחד, בכול אחד
הם מלטפים
את כול אחד, את כול אחד
רדודים היו חייה
בלי טיפת שמחה וצל
משליכה זיכרונותיה
אל האפל, אל האפל
בית ד
לא אבדה עשתונותיה
להיזכר בר בחובל
מחטבת תלתליה
ואוהבת את ההווה |
|
|
שמעתם?
תהילה ירדה
לטימיון, לאחר
שהוא זקף את
עצמו לזכותה.
הוא גם אמר שיש
לה טעם של מחלבה
קטנה, וניסה
להביאה בבבריתו
של אברהם
אבינו.
והיא אמרה לו
שיש לו תמיד את
המילה האחרונה,
אבל לאחר ששילחה
ידיה ל'כישור',
הוא צעק איי
ואמר: אל תתפסי
אותי במילה.
זה מה שנקרא
ליפול למשכב.
מחידושי האדמו"ר
ממשכנות אפרים.
בעל שו"תי "עצבי
אפרים", "אפרים
מתנודד",
"שעשועי אפרים",
ו"חירטוטי
אפרים" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.