|
|
עם המלחמה הזו, כמו עכברים בכלוב - הם ואנחנו - כולנו. אדם לאדם זאב בעדר של כבשים שחורות. אין שם, תמונה או ציור להרגשה הזו שמלחמה תוקעת אותנו בתוכה. וכשאנחנו מגיעים למצב כזה שאי אפשר בצורה אנושית לעצור או לשלוט או לעזור בטירוף הזה... מה אנו עושים? (מספרים סיפורים שמחים לילדים?) ואיך? איך בן האדם... הוא עצמו הופך לאפר בצורה כזו? איך מתחת לשמיים כה כחולים ועמוקים קורים כאלה דברים מתחת, על פני האדמה? ומה? עכשיו יושבים ומחכים, לא? לא. -בחילה- http://www.ij.no/skup/nesteskup/Teaser/fotojangrarup.jpg |
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.