|
בגיל שלושים למד על עצמי ומוצא בי כוח
לתת ביטוי לצד ימין של המוח.
ללא אזהרה בשעה לא בהירה
ניגרת מדם לבי שירה.
נפרץ הסכר - נפשי שוצפת,
מוצפת.
לבי גלוי, השער לנשמתי פתוח.
מה גרם לכך? איני בטוח,
לא אוכל לשים את האצבע.
"הוא (יהודה בן תימא) היה אומר:
בן חמש שנים למקרא;
בן עשר למשנה;
בן שלוש עשרה למצות;
בן חמש עשרה לתלמוד;
בן שמונה עשרה לחופה;
בן עשרים לרדוף;
בן שלושים לכוח;
בן ארבעים לבינה;
בן חמישים לעצה;
בן שישים לזקנה;
בן שבעים לשיבה;
בן שמונים לגבורה;
בן תשעים לשוח;
בן מאה כאלו מת ועבר ובטל מן העולם"
(מסכת אבות ה', כ"א)
לקישור לכל חלקי הסידרה:
http://stage.co.il/s/530888
|
|
|
אתם יודעים
מה???
שלמנאסר.
(זהו!!! אין כאן
עוד משהו! אין
כאן עוד איזו
שנינה מצחיקה!
למרות שלזה אתם
בטח מצפים,
נכון? אז מה?!?!
אני לא זונה
שלכם! אם אין לי
פואנטה, אני לא
חייב להגיד
אותה!!!) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.