(1
חתולה
עמי מתחילה.
עת היא לי מחמיאה
אני, ילד שמנת, נמס כחמאה
מרחף בגלקסיה אחרת, נפגשים אנו בשביל החלב
בשלב
מסוים
מיצי היא מלקקת, יאמי-יאם.

(2
דרך דלת עיני חודרת את לליבי.

בחדר ימין    דמים ומעות,
בחדר שמאל מים ודמעות.
ימינה-ימינה
את פונה.
את דמותך המשתקפת בעיניי את מוזילה,
אהבתי לך נזילה.

3)
ביום שרב
נעשה לי חם, הזמנתי לביתי שרברב.
הצינור הבעייתי מצוי אצל בעלי, אמרתי והסרתי הביגוד -
ביקש הוא דקה על מנת להתארגן עם הציוד.

קומתו היתה זקופה כארז,
דפק הוא לי ברז.
פרקתי את התסכולים
דרך הצינורות המקובלים.

נפתחה הסתימה.

דלפתי.

4)
חשקה נפשי בהתנתקות מן השטחים הכבושים
אף כי נקשרתי אליהם בדרך עזה ניצבו מולי גושים
של "'נשים בירוק",
יצרו בלוק חוסם ובאופן מופגן החלו לירוק.

לא כבשתי את יצרי,
נכרכתי אחריהן ואיבדתי דרך ארץ.
זרקתי להן חבל להיתלות בו.

נשפכו נוזלים לרוב
הנמחץ והמדמם שעמד מנגד,
חשק שפתיים ולא התערבב - שלום.

יש שנמצאו נהנים מדמים נזילים.