|
עת אני מתארס
יוצא ממני כל הארס.
בלילות מפתח הבר
כבר
לא זוחל
כשיכור מתגלגל.
על חיי כהולל
נסתם הגולל.
החופש מפרפר, את מעדיפה אותי גולמי. |
|
|
"בוינק, בוינק,
הלא בוינק טוינג
הוא,
הלא נקפצה הלוך
ושוב,
בוינק"
חרגול עומד על
עלה ומנסה
להרשים חרגולות
אינטלקטואליות
בבקיאותו בשירה
בוינק-מודרנית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.