מישהו יצר את הבדידות האיומה
כדי שיהיה לנו על מה ליילל
ולמה עכשיו כשעבר הרבה זמן
אני עוד חושב, חושב שאת כאן

יש לעולם הזה סדר משלו
מאבד אנשים גם בלי להתכוון
ולמה עכשיו כששקט פה אצלי
אני צועק מבפנים לעצמי, צועק לעצמי

אם את שומעת כשאת ישנה במיטה
שהיתה שלנו, חושבת
אם את יודעת ואת בודדה
הלוואי ואת מתייסרת

מישהו יצר את הבדידות העירומה
כדי שיהיה לנו על מה לבכות
ולמה עכשיו כשעברת בשנייה של חיים
יופייך עוד נושף בזכרונותיי המתים

אם את שומעת כשאת ישנה במיטה
שהיתה שלנו, חושבת
אם את יודעת ואת בודדה
הלוואי ואת מתייסרת

ועכשיו כשזוכר הלב האבל
את אמונך שאכל את תומך האפל
אהבה שלא נעלמת ביום
ובלילה תן מיילל שמה בתום

אם את שומעת כשאת ישנה במיטה
שסיפרה אהבה, חושבת
אם את יודעת ואת צמודה
מקווה שאת מתייסרת

מילים: שחר בק
לחן: רובי ציון ושחר בק
שירה: רובי ציון, הילה עציון, שחר בק
(הוקלט ע"י "פוגה באגף הסגור": רובי ציון, הילה עציון, חגי
דהן, מושיקו אמר, שחר בק)

"היו ימים ונשכחו
היתה אהבה לתום ונסתיימה..."