|
לו הייתי סופר
הייתי סופר את הרעבים בעולם כולו
את כל גרגירי החיטה
ומחלק
בפיות הפעורים,
הייתי מונה את קמטי אורו של היקום
ואומד את גילו.
לו שנותיי היו מותירות לי הייתי מונה
אחד לאחד את חטאיי
אלה המתדפקים על לילותיי
ואלה הנשארים לצדי עם בוא היום.
לו הייתי סופר ומונה כל ימיי
די היה לי בקומץ ספרות.
אבל לכתוב רעב אחד שלא נגמר,
ולהרגיש כוכב עירום
ביקום המתפשט,
לכך לא יועילו הספרות כולן
ולא יספיקו עשרים ושתיים
אותיות שפתי.
רעב - נכתב בשני קמצים
|
|
|
אתה אומנם כותב
שזאת היצירה הכי
גרועה שראית
בחיים, אבל אתה
אפילו לא טורח
להסביר למה. אתה
מעביר ביקורת
חלקית, אומר את
הדעה שלך אבל לא
איך לשפר. במה
אתה חושב שזה
יעזור לי?
ובכלל, אתה הגעת
למצב שאתה מוערך
מאוד, אז אתה
מרגיש שאתה יכול
פשוט להגיב
בכזאת צורה לא
בונה על יצירה
של ילדה בת 14
עם חלומות?
אתה כנראה איש
מאוד טוב...
בימאיסטית במשבר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.