|
את לעולם תהי
הפצע הפתוח שלי
עם כל שכבות העור
שכבר צמחו מעליו
הוא בהחלט נאטם
אבל בחלומות
או בחורף
הצריבה חוזרת.
את החתך המדמם
בקרישה איטית
לאורכם של גידיי
ומסמן את מסלולם
כקעקוע.
את עקב אכילס שלי
סוס של עץ
שמסתתר בליבי
ומחכה ליום
שתפילי את טרויה. |
|
|
אבא של אפרוח
ורוד.
הוא תמיד
ערומקו, אז קל
לבדוק.
(מתוך "עוד ועוד
אישים שלא היו
יהודים", הוצאת
מערבל בטון
2003) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.