התרחקתי מ-כל מה שאני יודע
לתוך אזור דמדומים
שם ילד קטן מגלגל סלע במעלה ההר
פנים חדשות לא נמחקות מהתודעה
הולכות אתי לאן שאני הולך ובא.
עוד רגע שבו כותב את השירה הישנה
בשכונה הישנה אשר בעיר הישנה
על אותו ספסל פתוח לשמש
ציפורים שרות וזה רק עוד יום
ולמען האמת עצמותיי משקשקות מ-פחד
רוצה לחזור הביתה למקום הבטוח שלי
גם אם רק הביט בקיר
יהיה שקט, לא יהיה בכי של תינוק,
לא יהיו עצמות משקשקות.
כשהכוכבים זוהרים
בשמיי השחר
אני מניע את כפי
לאחוז בידה
וכשהמים שוטפים אותי במקלחת
אני מרגיש בודד במערומיי
כשהיא לא אתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.