אחת, ועוד שלושה
היום אני עם מספרים
כמה זה בבקשה
מעשרים וחמש עד מאה עשרים?
כזה יובש
לא היה לי שנים
מזל שעובש
לא תקף על הפנים.
לולא המוות
לא טעמנו החיים
ובלעדי חיים
גם המוות לא טעים
מעדיפה לצום.
פלסטיק
זו ההרגשה שלה
עכשיו. אולי תמיד
שוב משתיק
השכל את הגוף שלה
שלנצח לא מגליד.
היא רוצה לומר לו סתום
פעם לגוף. פעם לשכל
רוצה לנשום פתאום
לשחרר קצת מהנטל
לחיות חיים בנחת
אחר כך גם לחשוב
שוב ושוב בורחת
ואז הגוף מתחיל לכאוב.
לו היה לי רגע מת
שכל, רגש, משניכם
לראות מי אני שבאמת
ואיך אני בלעדיכם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.