בשעה 8:16 בדיוק תיפול פצצת אטום על תל אביב
ענן שחור יעלה ועל חיי העיר יעיב
מלצריות שופעות חזה יתרוצצו בין השולחנות
את כל מי שיושב ולא אוכל, הן ישאלו אם אפשר כבר לפנות

בתוך חורבן ישרוד בניין
ומתוכו תציץ שכנה
על הכביש רכבים עולים באש, היא תביט בלי הבחנה
הבעל צריך לחזור לביתם בכל שנייה
אם יוסיף להתעכב - מישהו עלול לתפוס לו את החניה.

ואני כותב לך מתוך המקלט
בשבילי תמיד תהיי האחת

נשים מאופרות בסומק יצאו בערב לרחובות.
הן גרות לבדן כבר שנים, וכבר שנים הן מקוות
את הכלב יורידו באותה שעה קבועה
ואם הוא מת הן יאלצו לתפוס חתן רק בעזרת הרצועה

זכוכיות מפוזרות יאתרו את חלון הראווה
אך אנשים יעצרו מולו באותה התאווה.
ג'ינס קרוע או שמלה שבה נשורת תתערבב
יהיו אז באופנה אם רק ירצה המעצב

וכשמהבונקר אצא אז אביט בך בשתיקה
לנצח אוהב אותך ואנשק בלי הפסקה

הפאב השכונתי שלנו יישאר פתוח לכל מי
שיזדקק למשקה מזוקק או לביטוח רפואי
זמר ישיר על בירה חמה  ונשים קרות
אבל בעיר שלנו גם אלו על הבר לא נשארות

כרזות בחירות יתעופפו באוויר המזוהם.
השעונים, אגב ימדדו בדיוק את אותה רמת עשן
הבחירות לראשות העיר תתקיימנה בתאריך
ואחוז ההצבעה יישאר גם הוא על אותו מספר מביך