הרגע הזה - בו המחשבה מתרגמת למציאות -
הצליח לשבור אפילו אותך.
זה מאיים, אני יכולה רק לדמיין שאני מבינה.
מה יותר מפחיד -
לחיות עם הזיכרון,
או לחזור לשם ולהתעמת עם המציאות?
אני מבטיחה לעמוד זקופה
להפוך את כל השברירים לנשימה
לאצור את האוויר שנייה בתוכי
ולהיות שם, על אפם ועל חמתם.
לדרוך בחשש, אבל עם המון גאווה, עם הבוהן שלך
שבטח הייתה של מי שעוד שם
והאדמה הפרטית שלנו תרעד
אנחנו נשב אחרת סביב שולחן השבת -
את הוא ואני, שלושה דורות, שלוש בהונות
מחשבה מתרגמת למציאות, על אפם ועל חמתם.
9.8.08
לסבתא
תמונה- 30.10.08 בירקנאו, פולין.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.