היה זה ראש אדר תשס"ז או שאולי היה מרץ 7, בטלויזיה לימדו
אותי שזה היינו הך.
אז שמתי מבטחי במדיה, אך בגלגל"צ טרגדיה - המצעד מושבת
והרייטינג צנח.
כל תל אביב באבל כי פריס בכלא, מזל - בלונדון שקט אך מה עם
שדרות?
אומרים המציאות שונה, צפונית לבאר שבע - הדם אותו הצבע אך לא
אותן צרות.
שאלתי בחורה, למרות שבמידה של קושי, "אולי נשב על ספסל
לדבר?"
ענתה אותה עלמה: "מדוע לא על סושי? מה סובארו ג'אסטי?! סורי יש
לי חבר!".
רוח סתיו מנשבת אותה כליל היופי ויתרה על האופי וויתר גם
הסתיו,
מהצפון נעלם הכוכב בשמיים, אולי הוא בערוץ 2 ב"פריים טיים"
עכשיו.
הלכתי לאיבוד!
פזמון:
איפה הם השירים ואסתר עופרים? האנשים הטובים מאמצע הדרך?
האהבה וההיסטוריה וכל האופוריה, היום הם אפילו לא צל של בערך.
לחוזה כבר מזמן אין לאן לברוח, זה העם שעל חשבונו יחיה הברון.
יונתן לא יסע, לא יגיע הביתה. לא בטרמפ זה בטוח, אולי
בארון...
בוקר יום מפציע מעל לסג'עיה, אתה בשיח כבר 100 שעות.
הבן זונה ב-ג' ואת הלחם קימל לקח והשאיר רק שקית הקאות.
בערגה תיזכר בסיבה שהגעת (בחברה לא נגעת כבר חודש ימים)
כששון ואמיר צועקים בארומה: "לא צודק שנתנו רובים כה כבדים!"
הלכתי לאיבוד!
פזמון.
כקברניט על ספינה שירכתיה טבעו כבר אאחוז בגלגל אצבעהו ישר
אצפה אל האופק עד ישקט הדופק. אקווה שתשלוני, אם לא יהיה זה
יקר!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.