|
בימים של ירוק
נושקות שפתייך את עלי התאנה
קנוקנות הגפן נכרכות סביב צווארך
והשלג שבך נמס לו.
בימים של כתום
לוטפות ידייך את מעגל השמש
פיטמי האתרוגים מתקנאים בפטמותייך
והסהר שבך מחוויר לו.
בימים של סגול
רוקדים שירייך עם פרח הלילך
פקעות הסחלבים כורעים תחת חרוזך
ודפך הריק נמלא לו.
בימים של לבן את אינך. |
|
|
מראה מראה שעל
הקיר הסקיתי
והקשיבי:
קנדימן!
קנדימן!
קנדימן!
נו?
לא הבטחת לי
איזה יצור שיש
לו בבטן כוורת
דבורים כזאת?
זאת שאהבה את
התלל-אביבי
מפחדת מסרטי
אימה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.