יום אפל וקודר, ממש טרם השקיעה. מצב נפשי: דיכאון קליני. אני נוסע מהר, המצלמה
לידי. באיזשהו שלב החלטתי שכדאי שאני אנסה לתעד את הרגעים האחרונים שלי, אז
צילמתי תוך כדי נהיגה מהירה בכביש עירוני. זה מה שיצא.
Nikon D200, 18-200.
מעולם לא הרגשתי שצילום יכול להיות כלי ביטוי כ"כ אישי עד שלא ראיתי את התמונה
הזו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.