במרכז הרקע, לפני הכל
זוג עיניים מלאות הבעה
מעט צער, מעט געגוע
חיוך, כמיהה, פרידה ובקשה
אנצור אותם חקוקים
במערבולת הרגש השותקת
מהופנט למבט שהותרתי מאחור
היא גם עשתה מה שצריך בפוטושופ
וגם הייתה ממש יפה מול המצלמה
אני רק לחצתי על הכפתור
המבט שלה בתמונה הזו
גרם לי להבין
מה יזהר אשדות ניסה לומר כשהוא כתב
את השורה המפורסמת הזו
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.