לבערך שעתיים בשבוע, ביום שיש לקראת שקיעה בחוף הדקל באילת הזמן עוצר מלכת...
אוקינוס של מחשבות עמוקות, על העבודה, על העתיד, על אהבות שהיו ועל אהבות
שיהיו... הופך לשלולית חורף רדודה. המציאות הופכת לביטים קטנים של קצב ומבט,
ילד מחייך, ספינה עוברת, דגל מתנפנף, שלום לחבר שחולף ויד שמונפת להדליק
סיגריה...השמש לאיטה שוקעת. נרגע וסוגר את השבוע.. בצילום תועד ביט קטן של
מציאות כזאת...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.