פעם הקירות בחדר הזה היו לבנים,
לפני שעוד רצחו בו אנשים.
היום הקירות כחולים,
אבל לא תמיד הם היו ככה.
בהתחלה שהם עוד היו לבנים
עוד האמינו שיש אלוהים
אפילו מזוזה שמו בכניסה, לא שהיא עזרה.
עם השנים, נהיו הקירות יותר כחולים,
כאשר החלו לרצוח שם יותר ויותר אנשים.
אולי כחול היה הצבע האהוב על הנאצים?! ובגלל זה לא טרחו לצבוע, מי יודע?!
אני יודע דבר אחד, מהחדר עם הקירות הכחולים אנשים לא חזרו חיים!
ואיפה היה אלוהים?!
איפה?!
היום, 60 שנה אחרי, אני נכנס לחדר האימים,
המזוזה נשארה וגם הקירות הכחולים עדיין ניצבים,
ורק אני
עומד שם בלי אלוהים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.