קיץ 2000. כמה נערים מתקבצים להקליט שירים בשביל הכיף.
מה שנוצר שם זה אגדה, לא פחות מזה.
הג'ינג'ים הבודדים, שאני הייתי הסולן שם, הקליטו המון שירים
בקצת זמן. ההקלטות היו מחתרתיות, לא איכותיות, אבל הרוח,
האנרגיות, הכל היה אמיתי ונכון.
בסשן ההקלטות השני השתתפו רק אני ואסף "אירו" בירון.

אחד השירים שהוקלטו הוא "ונדאליזם", שעד היום הוא אחד השירים
שהכי אהובים עליי של הג'ינג'ים. המון אנרגיות.

בהתחלה הוקלט רק גיטרה ושירה, ולאחר מכן "הולבשו" גם התופים.
התופים הוקלטו בלי שברקע היה לבירון את הגיטרה, הוא פשוט ניסה
לזכור את הקצב ולתופף. הלך דיי טוב.

מלים חזקות שאותם כתב אסף בירון. השיר המקורי כולל עוד בית.
הוא עשה את הגיטרה והתופים, אני את השירה.

ליריקס
בית א'
הולך ברחוב באחד בלילה, מרסס גרפיטי על הקירות
הורס את מגרש החניה, עם אלת בייסבול שובר את החלונות

פזמון
ונדאליזם
ונדאליזם

בית ב'
יש לי מצ'ואיזם, יש לי אגואיזם
אבל הכי הרבה יש לי - ונדאליזם

פזמון

סולו

בית ג'
אני תמיד במנוסה מהחוק, טס הכי הרבה רחוק
עד שהמשטרה שמה אותי בכלא - וגם שם אני משחית
אה, איזה פלא

פזמון