יש לי עננה של דכאון
שקופצת מדי פעם לביקור
נכנסת בלי לומר שלום
ואומרת שיש לנו דיבור
אני מנסה להתעלם
מסתובב בנון-שלאנט לאחור
אך היא נעמדת מעלי
מאיימת להסתיר לי את האור
"מה עכשיו?", אני שואל בעצבנות,
"חשבתי ששכחת", היא עונה,
"איך אפשר לשכוח בקלות
כשאת נכנסת ככה בלי שום הזמנה"
"אתה לא יכול ככה סתם להתעלם
כשאני פה מחפשת קצת חברה,
להסתובב להפנות לי את הגב
לעשות כאילו כלום לא קרה"
"אבל איך אפשר איתך להתחבר
כשאת עומדת מסתירה לי את האור,
מזכירה לי רק דברים רעים
והכל פתאום נראה שחור"
היא נעלבת ודי מהר עוזבת
והכל חוזר ומתבהר,
ואני מנסה אותה לשכוח
עד שהיא תבוא שוב לבקר... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.