מול צינורות ובשר,
שהוא רק צל חיוור של מי שהנך,
את חסרה לי,
ואת כאן.
אני חסר את קולך הבוטח,
את צחוקך העוקץ,
את מבטך הבוחן,
את חוכמתך.
גופך מתרוקן ממך במהירות
ומפנה עוד מקומות למותך
הנה הוא בא.
לאימי עו"ד נעמי שטרן ז"ל 1935-2005 שהלכה והשאירה חלל ענק בליבי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.