בצדודית
ובקלוז-אפ
הצילום מטושטש בגלל הפוביה המטומטמת שלי לחרקים, שברגע שאני רואה חרק אני לא
מפסיקה לרעוד.
לקח לי המון זמן עד שהחלטתי שאני אמיצה מספיק כדי לצלם אותו... וגם זה
בקושי... כל זמן שעמדתי מולו עם המצלמה דמיינתי איך הוא מסתכל עליי ואיך עוד
שנייה הוא מתעורר לחיים ואוכל אותי...
כל הכבוד לי:)
והדבר הזה שהסתבך לו בין הרגליים זה סוג של גוש אבק בתוספת מדביר חרקים
מצ'וכלל...
מגיע לו!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.