יום שישי ה-13, זה במקרה יצא על התאריך הזה, אספנו ג'בלאות, סדין, מצלמה, יין
ו...אה..פותחן כמובן, ומצב רוח שכנראה ישתפר עם הלגימות.
'כמה רומנטי זה יהיה', אמרתי לעצמי, על גבעה יפיפיה שמשקיפה בערך על 3/4
מהמדינה הזאת, מראש העין מערבה, דרך פתח תקוה, רמת גן, גבעתיים, תל אביב-יפו,
חוף גורדון, הקיוסק של איציק, בנק לאומי סניף חולון, לוד, רמלה, שני עארסים
שהולכים מכות, טרמינל 3, בן שמן, מודיעין וקמצוץ מג'רוזלם.
החנתי ת'אוטו במורד הגבעה, על כביש שהמדינה העלימה את כספיו בשביל לסיים אותו,
יצאנו והתחלנו לעלות במורד דרך שביל עפר...

'אההההההההההה!!!, מזה?! מזה זה?! נדל! מרבה רגליים, נדל! זה נדל!! אמא,
אמא'לה, אני רוצה להקיא, להקיא!!!!!'.
צעקה לי חמדתי במרום גרונה והחרישה לי את אוזניי, ואני באדישותי השבתי לה 'שזה
כולה נדל, ס' אמא שלו, חתיכת גוש עם 15 אלף רגליים בערך'...וזה ממש לא עזר
לי.
'טוב..טוב, אני אשתדל, אני אשתדל...' אמרה לי חמדתי אחרי הפוגת ההיסטריה,
המשכנו ללכת, פה ושם התרוצצו להם עוד כמה נדלים חמודים כאלה שבאו לארח לנו
חברה ולקבל את פנינו, הלכנו בערך 10 דקות, שזה נשמע קצת, אבל זה קצת הרבה עד
שהגענו לטופ שבטופ שבטופ של גבעת הנדלים, הנחתי את התיק שלי...'איזה
יופי,אה...' אמרתי לחמדתי, 'כן, זה מהמם' היא השיבה לי, הוצאתי את הסדין
שהבאתי מהתיק שלי, ופרסתי אותו שם מתחת לעץ הבודד, התיישבנו, הסתכלנו 'חד
לשניה בעיניים, יותר רומנטי מזה לא יכלתי לדמיין, חייכנו, הסתכלנו בזגוגיות
עינינו, התלטפנו...
'בועז, אמרתי לך לא לגעת לי ברגליים' אמרה חמדתי, 'טוב, טוב' השבתי לה מיצר
חרמנותי, 'נו מה אתה לא מבין...אמרתי לך פעם אחת לא לגעת לי ברגליים' היא אמרה
שוב, 'מה את רוצה? אני בכלל לא נוגע לך ברגליים' השבתי, 'אז מי זה מלטף אותי
שם? היד השלישית שלך?' היא השיבה...
הסטנו את מבטינו לעבר רגלה ו...'תוריד את הדבר הזה ממני, תוריד אותו! אני
נחנקת, נחנקת, אני לא נושמת, ת-ו-ר-י-ד אותו ממניייייי!!! אמא, אמא'לה, אני
מקיאה, מקיאה, אני לא יכולה לראות את זה' אמרה חמדתי בהסטריה תוך כדי ריצה
בסיבובי צלחות משאירי אבק שלא היו מביישים שום מכונית ראלי טובה.
'את יכולה להרגע, זה כבר לא עליך, זה ירד, זה לא עליך, ששש, קחי לגימה,
תירגעי, זה כולה נדל, ס' אמא שלו, חתיכת גוש עם 15 אלף רגליים בערך'...אמרתי
בהנחה שזה ירגיע את חמדתי.

אח...מה שאלכוהול יכול לעשות לנו, תרכיז ענבים מדולל עם 15 אחוז אלכוהול, בטן
ריקה, קצת היסטריה, נוף 'מהמם' ואיגוד הנדלים הארצי העבירו לנו שעתיים נחמדות
ומשעשעות, כל השאר היסטוריה, גם הנדלים, מה שכן, חמדתי ראויה לצל"ש על
התגברותה על הנדלופוביה ועל זה שהיא טיילה בנעלי עקב של כמה סנטינטרים טובים
ועל זה שהיא גרמה לי קצת לחייך, קצת הרבה.

הגבעה נמצאת מאחורי היישוב שאני גר בו - שוהם, ליד כביש 444, עם עץ גדול ובודד
בראשה, ועם נוף שאכן משקיף לעבר כל המקומות שציינתי, אפילו על סניף בנק לאומי
בחולון :).
תועד בעזרת Nikon D70 28-200, נערך קצת בפוטושופ.

מוקדש לחמדתי.

"תבלו.."