|
|
![]() בעולם דבר כנצח, יקירה, יש רק לסלע ונהר, ואפילו הירח מעין נעלם. אך כל רגע איתך- מלאך יישאר בי לעולם. את מיתרי ליבי אאסוף, ובסרט אעטוף, ואגיש לך- שתוכלי את שירי חייך לנגן. ואת- תאמצי אותם אלייך כדי לראות כמה עוד אתן. וברגעים של נתק וחולשה, מזיכרונות של אהבה תבני לך שביל, שביל אשר יוביל- אלי ושקט, ורק השעון עוד ממשיך לספור. דקה, שעה, יום ויומיים, והנה- ברגע אחד או שניים חלפו להם שנתיים. ואנחנו עוד נמשיך לחלום. ![]() התמונה - ינואר 2004. F8, 1/15, M-x900 מעובד דיגיטלית בפוטושופ. הטקסט - ינואר 2005. |
![]() |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.