אחרי נסיעה ארוכה
הגעתי לכפר הדייגים-Cudillero
שנמצא ב-Asturias
שבספרד.

ירד המון גשם כשהגעתי,
אך ידעתי שמחר מצפה לי יום יפה במיוחד,
לפי מה שהבנתי מתנועות הידיים של הבלונדינית מהאינפורמיישן
(שלא הבינה אנגלית).

כמובן שהיא צדקה,
זה אכן היה יום מקסים,
התארגנתי מהר בלי לבזבז הרבה זמן
בכל זאת, עוד כמה ימים חוזרים הביתה וצריך להספיק לראות כמה שיותר,

בסביבות 7 בבוקר כבר היתי באיזור שוק הדגים,
שהתמלא תוך רגע ספרדים מקומיים שמחכים לסחורה של הלילה
סירות הדיגיים הגיעו אחת אחרי השנייה,
המקומיים כבר ציפו בקוצר רוח.

עמדתי קרוב לסירה שעוד רק הגיעה,
מקומי זקן, שחום במקצת, שיערות שיבה על ראשו ומקטרת בפיו,
יצא מן הסירה ,נעמד על גשר העץ,התכופף חזרה לסירה והרים ארגז שנראה כבד מאוד,
בתוך הארגז עוד נעו הדגים הטריים...

זה הזמן להמשיך הלאה בטיול של היום,
נכנסתי לתוך הכפר הקטן וצעדתי בין הבתים הקסומים,
מקומית לא צעירה במיוחד הבחינה בנוכחותי,
ראיתי שהיא מנסה להגיד לי משהו,
היא הצביעה לעבר הבית האחרון שעל הגבעה,
והסבירה לי איך להגיע (בתנועות ידיים כמובן)

התחלתי להעלות במדרגות בין הבתים
כדי להגיע לבית האחרון,
היה נדמה שרק עוד רגע אני שם,
אבל המדרגות לא נגמרו.

בסוף הגעתי לתצפית ממרפסת של הבית האחרון
הנוף היה מרהיב,
כל הבתים שחלפתי על פניהם לפני רגע נכנסו לי במבט אחד ונהיו קטנים, היה אפשר
לראות את כל בתי הכפר,

המקומית שתדרכה אותי להגיע לתצפית
פתאום התגלתה בחלון הבית שממול תולה כביסה
נופפה לי לשלום עם היד וחייכה חיוך מאושר.