דיפטיכון, ציור בשמן, משקף את אופן הראייה שלי, את התפיסה
החזותית ואופן הצגת האלמנטים ביצירה.
נראה לי שלעיתים התצלומים שלי גוררים התיחסות לטכניקה ולא למה שהיא בא לשרת,
כך קרה לא אחת גם בבחינת הציורים. הצבע , הקומפוזיציה חשובים .אך המשמעות שלהם
"אמורה להתבהר בהעמדתם כנגד התוכן של הציור.
לא השקעתי מספיק עבודה באירגון העבודות באופן שיבליט את הרציונל שלהן. אני כל
כך עסוקה ב" לרוץ " מעבודה לעבודה , מתחום לתחום עד שאיני יוצרת תמונת עולם
שבתוכה לעבודה הבודדת יהיה מקום.
עד עתה טענתי שבתקופתנו איבדנו את ניכולת להתבונן ביצירה בודדת
מחוץ להקשרה, כתועה חד פעמית. לא זזתי מדעתי בעניין אך כעת נראה לי שבהציגי
רצף תמונות בבלוג או באתר עלי לבנות אותה מתכונת
כנהוג בתערוכה. עלי להתיחס לאתר שלי בבימה חדשה כאל חלל ולמקם באופן נכון את
העבודות בחללים השונים או כאל ספר.
מעניין, כיצד לא חשבתי על כך קודם. הדבר עלה בדעתי לאחר שאלה שהפנה אלי גולש
בבלוג שלי.
עלי לנהל את המרחב האישי שלי ואת השלוחות במחשב ביתר יעילות.
הזמן אוזל, המלאכה מרובה ( תודה לאל, בלי עין הרע) והרצון ליצור ולהציג רב.