אני מקווה שהצילום הזה מצליח ליפול אל תוך הז'אנר של תיעוד סובייקטיבי , סגנון
בצילום שהפך את התחביב הזה לאובססיה וחלום. תיעוד סובייקטיבי גם כן , נחשב
ז'אנר יותר קלאסי וקשה. גדולים כמו ברסון , ברסון וקאפה הצליחו לבטא בעיניי את
הז'אנר בדרך הטובה שיש.
אני אנסה להסביר קצת על התמונה , אולי אחרי ההסבר [המיותר לחלוטין] התמונה
תראה הגיונית יותר , ניסיתי להנציח מען תחרותיות וחוסר הומניות בעבודה 'פשוטה'
כמו להיות דייג למשל , מציאות של החזק שורד וכוחניות שמבטלת את האדם. לכן היד
של הדייג שצילמתי מסתירה את ראשו של שכנו , כי הוא מבטל אותו. כי החכה שלו -
חשובה יותר מאנושיותו של שכנו. (אלוהים ישמור איזה פלצן)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.