|
א.
וכבר פשטה שימלתה
ושפתיה שלפה משי
ופשטה ידיה ארגמן וזהב
ולשונה השורפת מפותלת
ושערה פזרה הפקר
וחלצה שדיה המפרכסים השטופים
והיא מלחשת "קח"
ושלחה ידיה והיא כבר אוחזת ביתד
ואני אך מעט מיים שאלתי
ב.
ואני אך מעט מיים ביקשתי
וכבר פשטה שימלתה והנה היא פשוטה
ומובנת וגופה נוטף
איזו הקרבה אני חושב
לאיזו הקרבת אדירים היא מסוגלת
ואני מביט והיא מתקרבת (ירכיה חמאה)
ואני חושב והיא מלחשת קח
וכבר בידה היתד
ורקותי הולמות
ג.
בעד החלון נשקפה ותיבב
אם סיסרא בעד האשנב
מדוע בושש רכבו לבוא
מדוע אחרו פעמי מרכבותיו
חכמות שרותיה תעננה
אף היא תשיב אמריה לה:
הלא ימצאו יחלקו שלל
רחם רחמתיים לראש גבר
שלל צבעים לסיסרא
שלל צבעים רקמה
צבע רקמתיים לצוארי שלל
כן יאבדו כל אויביך יהוה
ואהביו כצאת השמש בגבורתו
ותשקוט הארץ ארבעים
שנה.
חלק ג' מאת דבורה הנביאה |
|
|
-אתה יודע שאתה
רץ נורא לאט?
-אין לי
רגליים.
אני פשוט מנפנף
נורא מהר עם
הידיים למעלה
ולמטה ככה שזה
רק נראה כאילו
יש לי, אז תאר
לך כמה זה קשה
לרוץ.
הבלתי-משועמם
הוא גם בעל
כישורי
אקרובטיקה בלתי
מבוטלים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.