הגבר שבתמונה הדליק אש למקטרת הבמבוק שהכין בעצמו על ידי פיסת מתכת שטוחה ואבן
צור!
העלים שאתם רואים הם חלק מה"בית" שלהם והשקית מאחורה מלאה בבשר חזיר חי
שהמדריך שלי העניק להם במתנה עבור הכנסת האורחים. הוא עישן את הבשר במקל במבוק
חלול ולאחר מכן חילק קצת למשפחה שלו. את השאר שמר על מנת לחלק לשאר משפחות
השבט (הם מכניסי אורחים ומתחלקים במתנות ובשלל שהם מקבלים עם כל השבט).


בן לשבט malbri ביער-עד מספר קילומטרים מהעיר נאן בצפון תאילנד.
מדובר בשבט פרימיטיבי המונה כ-15 משפחות בסך הכל והם  "מתחתנים" אחד עם השני.
בעצם אין להם טקס של ממש ואם גבר זר (מהשבט) יבקש את אישתו והיא מעוניינת, היא
יכולה פשוט לקום וללכת עם או בלי הילדים לבחירתה. במידה והיא לוקחת איתה את
הילדים לגבר הבא, הוא מטפל בהם כאילו היו ילדיו.
השבט הוא שבט נודד ומכונה גם "שבט העלים הצהובים" וזה בגלל שהם מקימים מחסה
העשוי מעלי עץ הבננה ובכל פעם שהעלים הירוקים מצהיבים (שבוע-שבועיים), הם
לוקחים את מיטלטליהם המועטים ועוברים "דירה". לכן מאוד קשה למצוא אותם וכל
משפחה גרה בריחוק של קילומטרים רבים אחד מהשני. הם צדים בעזרת חניתות בעלי
חיים ביער ודגים בעזרת קרסים מעצמות.
יש להם דת ייחודית וסודית שהם אינם מספרים עליה לאיש ויש להם שפה מיוחדת
המבוססת בעצם רק על דיבור מאחר ואין להם בכלל כתב.
חוץ מזה, הם לעולם לא מתקלחים (אפשר לראות לפי כפות הרגליים שלו והציפורניים)
וגוזזים את השיער עם סכין מתכת שמחוברת לגזר עץ קטן אותה קיבל מאחד הכפרים
בסביבה.


זהו, הרגשתי מעין צורך לספר לכם על העונג הרב שנפל בחלקי להתארח אצל משפחה
מיוחדת שכזאת שרואה אנשים לבנים אולי פעם בחודש אם לא יותר...