שוב, צויר בצייר. הבנתי שאפשר להפיק ממנו את המיטב.
כמובן שהציור עצמו לא מושקע כל כך - לא נורא. סלחתי לעצמי.
אני מזיינת את השכל אני יודעת. סליחה.
"אבל אני כמוסך,
שהפכו אותו לבית כנסת,
עכשיו שוב נטוש.
אבל אני כמודדים,
צריך לתקוע תקוות מחודדות ,
במקלות שחור-לבן,
הרחק אל תוך המישור השומם
אשר לפני"
-יהודה עמיחי-
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.